תוצאות המתקבלות כשנה אחרי הניסוי הראשון בבני אדם בסטנט נסיוני המצופה בפולימר מתפרק ביולוגית ומשחרר everolimus – חומר מדכא חיסונית ונוגד פרוליפרציה, מעידות על הפחתה בשיעור ההיפרפלסיה של שכבת הנאו-אינטימה ובשיעור ההצרות המחודשת בחולים עם מחלת לב קורונרית.
everolimus הוא חומר דומה ל-sirolimus, אחד משני החומרים שאושרו לשימוש על-ידי ה-FDA לציפוי סטנטים. מחקרים שנערכו בבעלי-חיים הראו כי everolimus מפחית משמעותית את הפרוליפרציה של הנאו-אינטימה.
במחקר זה חילקו החוקרים אקראית 27 חולים הסובלים מפגעים קורונרים חדשים לקבלת סטנטים מושרים ב-everolimus (הקרויים EES) או לקבלת סטנטים רגילים ממתכת חשופה (BMS 15).
החוקרים מדווחים כי לא התרחשו ארועים לבבים גדולים כעבור 30 ימים וכעבור 6 חודשים, ולא התרחשו פקקות כתוצאה מהחדרת הסטנט באף אחת מן הקבוצות.
בקבוצת ה-EES לא התרחשה אף הצרות מחודשת, לעומת הצרות שהתרחשה בחולה אחד (9.1%) בקבוצת ה-BMS. שיעור ההצרות העורקית בקבוצת ה-EES הופחת מ-64.1% בזמן החדרת הסטנט לשיעור של 2.6% כעבור 6 חודשים. בקבוצת ה-BMS היה שיעור ההצרות העורקית 62.1% בעת החדרת הסטנט ו-27.8% כעבור 6 חודשים.
החוקרים מציינים כי נראה שיעילות ובטיחות השימוש ב-EES נשמרות גם כעבור 12 חודשים. כעבור שנה נמצאה בקבוצת ה-EES הפחתה של 87% בשיעור ההצרות בעורק המטופל, בהשוואה לשיעור שנמדד בקבוצת המטופלים ב-BMS.
החוקרים מסבירים כי במחקר קטן זה נראה ה-EES מבטיח במניעת של פרוליפרציה של הנאו-אינטימה, של הצרות מחודשת, ושל ארועים קליניים הקשורים לטיפול. אולם, הם מוסיפים, גם בקבוצת ה-BMS נצפו תוצאות קליניות ואנגיו-גרפיות מעולות שעלולות להגביל את היכולת לזהות הבדלים משמעותיים בינהן לבין אלו שהתקבלו בקבוצת ה-EES.
החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים גדולים יותר ב-EES בכדי לאשר את הרשמים הקליניים הראשונים הללו.
Circulation 2004;109.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!