על-פי דיווח שפרסם לאחרונה, חולים שקיבלו אספירין, clopidogrel ו-warfarin כטיפול נוגד קרישה לאחר ביצוע התערבות קורונרית דרך העור (PCI) עומדים בפני סיכון מוגבר להופעת דימומים.
החוקרים מסבירים כי קיימת עדיפות למתן טיפול משולב במניעת פעילות הטסיות אחרי PCI, אך נוכחות מצבים רפואיים נוספים בחולה, כמו פרפור עליות או הימצאות מסתם לב מלאכותי, עלולים ליצור צורך גם במתן סיסטמי של נוגד קרישה.
החוקרים בדקו את שכיחות הופעת סיבוכים כתוצאה מדימומים בקרב 66 חולים שקיבלו טיפול סיסטמי נוגד קרישה באמצעות warfarin יחד עם מתן אספירין ו-clopidogrel אחרי PCI שבו הוחדר להם stent.
החוקרים מדווחים כי ששה מהחולים (9.2%) חוו ארוע של דמם ו-2 מהם נדרשו לעירויי דם.
בדיווח מצויין כי 2 ארועים קטנים נפתרו מעצמם וארוע אחד החל כ-24 שעות לאחר השחרור מבית-החולים לפני תחילת ההשפעה המצמתת של ה-warfarin. בשני ארועים נוספים הומלץ על שמירת המינון של הטיפול נוגד הקרישה.
החוקרים מציינים כי באף אחד ממקרים אלו לא הופיע דימום תוך-גולגולתי, תוך-שדרתי, תוך-מוחי, תחת לשכבת ה-arachnoid, או תחת למעטפת ה-dura או מעליה, וכי אף אחד מהארועים לא התרחש בעקבות הופעת קריש ב-stent.
אף אחד מהחולים לא נפטר, חווה התקף לב, או נדרש לחזרה מכוונת של פתיחת כלי-הדם במהלך תקופת המחקר שנמשכה 30 ימים.
החוקרים מסכמים כי הנתונים מעידים על סיכון מוגבר לדימומים במתן אספירין, clopidogrel ו-warfarin בהשוואה לסיכון שנצפה במחקרים שבהם ניתן אספירין יחד עם thienopyridine (סיכון של 1.8%), או אספירין יחד עם coumadin (סיכון של 6.5%) אחרי החדרת stent.
הכותבים מוסיפים כי דרוש מחקר נוסף שיערך במספר נבדקים גדול יותר בכדי לאפיין בצורה מדויקת יותר את הסיכון האמיתי להתרחשות דימומים במתן משולב של שלוש התרופות, אך יש להתייחס בתשומת לב זהירה למתן של שילוב תרופתי זה וליחס סיכון-רווח הכרוך בו.
החוקרים מציעים כי בשל הסיכון הגובה ביותר לקרישה ב-stent במהלך השבועיים הראשונים לאחר השתלתו יש להמליץ על הפסקת השימוש באספירין או ב-clopidogrel כעבור שבועיים מזמן ההשתלה, ולאחר מכן להמשיך בטיפול באמצעות תרופה יחידה נוגדת פעילות טסיות בחולים שבהם דרוש מתן סיסטמי של נוגד הקרישה warfarin.
במאמר מערכת מצורף מציינים הכותבים כי ללא תלות בטיפול הנבחר לאחר השתלת stent, יש להשגיח בקפדנות על החולים המקבלים אספירין, clopidogrel ותרופה נוגדת קרישה, מחשש להופעת סיבוכים הקשורים בדימומים.
הם מסבירים כי על הרופאים המתמחים במתן טיפולים נוגדי קרישה לספק תמיכה ולתת יעוץ בקבלת החלטות הנוגעות לבחירת הטיפול, בייחוד לאורך התקופה שבה מצוי החולה בסיכון גבוה.
Am Heart J 2004;147:463-467,395-397.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!