משפחה

האם חומצה פולית היא המזון האולטימטיבי במסגרת הדיאטה המומלצת למניעה ? BMJ, מתוך jc 411

אנו בפתחה של תקופה חדשה של רפואה מונעת, שמתמקדת בתזונה כאמצעי להשגת בריאות. תשומת לב רבה הופנתה לאחרונה לחומצה פולית כויטמין העשוי להגן מפני מחלות רבות, אך האם יש לנו מספיק מידע על ההשלכות לטווח ארוך של תוסף מזון זה?

ב- 50 השנים הראשונות של המאה ה- 20 זוהו רכיבים תזונתיים חיוניים וויטמינים, בעיקר בהקשר של מחלות שנבעו מחסרים תזונתיים. כבר ב- 1912 הציג Casimir Funk את “תיאוריית הויטמנים” שגרסה שעל-ידי מתן 4 ויטמינים שונים ניתן לרפא צפדינה , פלאגרה, ברי-ברי ורככת.

החל משנות ה- 70 עבר הדגש ממחלות הנובעות מחסר תזונתי למחלות הנלוות להשמנה והזדקנות האוכלוסייה המאפיינות את חברת השפע המערבית. ויטמין מסוג B ובעיקר פולאט עשויים להגן מפני מחלות קשות כדוגמת סרטן, מחלות לב ומומים מולדים. מנגנון הפעולה העומד בבסיס תועלת זו הוא ככל הנראה הפחתת רמות ההומוציסטאין או דרך מנגנונים אפיגנטיים שונים. יתכן שפולימורפיזם של נוקלאוטיד בודד בגנים המקודדים למספר אנזימים תלויי-פולאט עשויים להשפיע על הסיכון למחלות השונות. רמת הסיכון או ההגנה הקשורה בפולימורפיזם זה מושפעת גם מהצריכה התזונתית של פולאט.

למרות התועלת המוכחת של העשרת מזונות בחומצה פולית בהפחתת הסיכון למומים מולדים, מחלות כלי דם וסוגי סרטן שונים, יש מקום לזהירות. pteroylmonoglutamate (PGA), הפולאט שנמצא במזונות מועשרים, הוא תוסף מזון מלאכותי, שבניגוד לצורה הטבעית הוא זול ויציב.  צורה זו עוברת בגוף עיבוד ל- methylfolate, הצורה הרגילה של פולאט בפלסמה.

עם זאת, מחקרים מראים שתהליך הספיגה והעיבוד מגיעים לריווי במינוני PGA של קרוב ל400 µg-, כלומר במינונים הנמוכים מ 400 µgכל הצורה הסינתטית הופכת לצורה הפעילה. במינונים גבוהים יותר PGA, הפולאט המלאכותי, עובר אף הוא לדם בהתאם למינון.

אם כן, יש לקחת בחשבון שהעשרת מזונות בחומצה פולית עלולה להוביל לחשיפה ניכרת ל-PGA בלתי מעובד במשך החיים. למרות שיתכן שחשיפה כזאת אינה כרוכה בנזק בריאותי, אין לכך הוכחות וודאיות. יש לבדוק השפעת צורה זו  על אנזימים תלויי-בפולאט, תתכן השפעה נוגדת-פולאט דרך מנגנונים של עיכוב אנזימטי תחרותי. מחקרי מעבדה הראו ש- PGA  אכן מעכב אנזימים מסוימים, אך יש צורך במחקרים קליניים על מנת לבחון האם השפעה זו היא בעלת משמעות.

עם ההתקדמות המהירה בשיטות האבחון המולקולריות, נראה שאנו בפתחה של תקופה חדשה בתחום הרפואה המונעת שבה התזונה תותאם למאפיינים הגנטיים של הפרט או אולי חזרה לעקרונות הפילוספיים של היפוקרטס שלפיהם נהגו לפני יותר מ- 2500 שנים ” תנו למזון להיות תרופתכם ולתרופה להיות מזונכם” “Let food be thy medicine and medicine be thy food”

למאמר


Is folic acid the ultimate functional food component for disease prevention?

Mark Lucock, BMJ 2004;328:211-214 (24 January),

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה