מחקר פרוספקטיבי חדש מראה שנפח הערמונית, אורך השופכה הפרוסטטית והטכניקה הכירורגית מהווים כולם גורמים משמעותיים בניבוי פרק הזמן עד להשגת שליטה במתן שתן לאחר ניתוח מסוג anatomical radical prostatectomy בחולים הסובלים מגידול ממוקם בערמונית.
שיעור הסיבוך של אי שליטה במתן שתן לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית משתנה וכ-2-47% מהמנותחים נאלצים להשתמש בפד.
במחקר השתתפו 60 חולים שעברו את הניתוח, גילם הממוצע היה 61 וכולם שלטו במתן השתן לפני הניתוח. טכניקה לשימור העצבים בוצעה ב-41 מהמקרים.
הערכת היכולת לשלוט במתן השתן לאחר הניתוח נעשתה באמצעות ראיון,שאלונים ובדיקה פיזיקלית.
הזמן הממוצע עד לשליטה במתן שתן בקרב המנותחים היה חודשיים (בין 0.2 ל-21 חודשים).
המשתנה בעל ההשפעה הבולטת ביותר על משך הזמן הזה היה נפח הערמונית. ככל שהערמונית היתה גדולה יותר התארך הזמן עד לשליטה במתן השתן (מובהק סטטיסטית). אורך השופכה הפרוסטטית נמצא אף הוא קשור למשך הזמן עד לשליטה במתן שתן (הזמן היה קצר ככל שהשופכה היתה יותר קצרה) ובנוסף הוא נמצא קשור גם לגודל הערמונית.
גם שימוש בטכניקה המשמרת את העצבוב נמצאה קשורה בזמן קצר יותר מהניתוח ועד לשליטה במתן השתן.
אי יציבות של שלפוחית השתן לפני הניתוח לא נמצאה קשורה בהערכת הזמן עד להשגת שליטה במתן שתן, אך כן היתה קשורה לנפח הערמונית.
5% מהחולים הוגדרו כסובלים מאי שליטה במתן שתן במעקב שלאחר הניתוח והמשיכו להעזר בפדים או שעברו פרוצדורה נוספת לתיקון הבעיה.
החוקרים סיכמו שהגורם העיקרי בניבוי משך הזמן עד להשגת שליטה במתן שתן לאחר הניתוח הוא נפח הערמונית ולכן הוא בעל ערך רב בייעוץ הניתן לחולה בקשר לסביוך זה לפני הניתוח.
World J Urol 2004 Jan 16
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!