צריכת משקה המכיל sucrose לפני פעילות גופנית מאומצת משפר משמעותית את הסבילות למאמץ את כאבי השרירים, וכן את תופעת ה- second-windהאופיינית למטופלים עם McArdle’s disease, כך עולה מתוצאות מחקר קטן המתפרסם ב- New England Journal of Medicine.
משום שמטופלים עם McArdle’s disease לא מסוגלים לפרק גליקוגן שרירי, פעילות מאומצת קצרה שדורשת גליקוגנוליזיס אנאירובי (anaerobic glycogenolysis) גורמת לעיתים קרובות לכאבים ונזק שרירי, מדווחים החוקרים.
במחקר השתתפו 12 מטופלים עם McArdle’s disease 7 גברים ו-5 נשים, בגילאים 22 עד 57. הם עברו בדיקה שכללה 15 דקות פעילות גופנית על אופני כושר, 30 עד 40 דקות לאחר שתיית 660 mL משקה ממותק בטעם זהה למשקה המכיל g75 סוכרוז, לאחר צום לילה. ביום למחרת עברו המטופלים בדיקה זהה תוך החלפת המשקאות.
במהלך הפעילות הגופנית, החוקרים עקבו אחר קצב הלב, וכן נעשו מספר מדידות של רמות הגלוקוז, lactate, pyruvate, ammonia, free fatty acids ואינסולין בדם.
צריכת משקה הפלצבו הביאה לקצב לב מקסימלי ממוצע של 156 פעימות לדקה במהלך הדקה ה-7 לפעילות, המלווה ב- second windוירידה של 35 פעימות לדקה בקצב הלב. לאחר צריכת משקה המכיל סוכרוז קצב הלב הממוצע בדקה ה-7 היה נמוך ב-34 פעימות לדקה והמטופלים לא חוו את תופעת ה-second wind.
משקה הסוכרוז העלה את רמות הגלוקוז בפלסמה ביותר מ-36 mg per deciliter לעומת הרמות שנמדדו לאחר משקה הפלצבו. משקה הסוכרוז גם העלה את הרמות במנוחה של הלקטט והפירובט וכן החליש את העליה באמוניה בעקבות מאמץ ואת רמות חומצות השומן החופשיות. רמות הגלוקוז, לקטט ואינסולין ירדו במהלך הפעילות הגופנית בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי מחקר זה מראה שבמטופלים עם McArdle’s disease צריכה פומית של סוכרוז לפני מאמץ גופני משפרת את הסבילות למאמץ ואת התסמינים השריריים בשלבים ההתחלתיים של הפעילות הגופנית. עם זאת, יש להזהיר את המטופלים ששיטת טיפול זו עלולה לגרום לעלייה במשקל.
N Engl J Med 2003;349:2503-2509.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!