חייבים לציין שהמוטיבציה וההתמדה של ראשי האוצר, ולאחר מכן, במידה מסויימת, גם ראשי משרד הבריאות, לקדם את התכנית והחקיקה של הוצאת תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי מרקחת – מתמיהה למדי , בלשון המעטה.

מי בעצם אמור להרוויח מהמהלך ? הצרכנים ? – למיטב ידיעתנו אף ארגון המייצג צרכנים או חולים אינו נאבק לקדם את התכנית הזו, או אף הביע תמיכה מוצהרת בה.במדינה קטנה יחסית כמונו עם פריסה של למעלה מ- 500 בתי”מ פרטיים, כ- 150 סניפי סופרפארם/ניופארם וכד’ ועוד למעלה מ-400 בתי”מ מוסדיים של קופות החולים ובתי החולים – לא נראה שהזמינות והנגישות לתרופות הן הבעייה של הצרכן.  גם הציפייה להפחתת מחירי תרופות אינה נראית ריאלית. 

התעשייה ? נראה שממש לא. למרבית היצרנים והמשווקים החוק החדש הוא בבחינת כאב ראש לא קטן. יש צורך לבצע שינויים באריזות, עלונים – פעולות שאינן קלות או זולות, ובנוסף נראה שתעריפי ביטוח חבות המוצר יעלו משמעותית ויכבידו. מנגד, אין וודאות לכך שהמכירות יגדלו באופן משמעותי.

קופות החולים ? לא הייתה מעורבות ובודאי שלא תמיכה במהלך.

הגופים המקצועיים העוסקים בבריאות הציבור, ארגוני הרוקחים והרופאים – בלשון המעטה ודאי לא גילו התלהבות. לרוקחים אמנם יש אינטרס כלכלי לגיטימי, אבל אין ספק שהטיעונים המקצועיים שהם מעלים הם כבדי משקל.

ניתן היה לצפות, שדווקא לאחר אירוע טראומתי כמו פרשת רמדיה, תצטנן ההתלהבות לקידום המהלך, אבל נראה שלא כך הוא. חייבים לציין, שזוהי שאלה שבאמת אין עליה מענה. מכל הלחצים והאילוצים הקשים של מערכת הבריאות, בכל המישורים, האם פרוייקט הוצאת התרופות מחוץ לבתי המרקחת הוא הוא שיגאל את המערכת מייסוריה וממצוקותיה ? האם יכול להיות שהדוחפים האמיתיים של מהלך זה הם גורמים אינטרסנטיים (לגיטמים, יש כמובן לציין) כמו רשתות שיווק, רשתות תחנות דלק וכד’ ?…

מכל מקום, הסתדרות הרוקחים ביקשה מפרופ’ צ’רניחובסקי ללמוד את הנושא ולהוציא חוות דעת מקצועית בלתי תלוייה. אנו שמחים להציג כאן, לראשונה,  את המסמך של פרופ’ צ’רניחובסקי, שלהלן, עם הקדמה של הסתדרות הרוקחים, כפי שנשלחה אלינו: 

הוצאת תרופות OTC למכירה חופשית מחוץ לבתי המרקחת-

חוו”ד כלכלית-חברתית

פרופ’ דב צ’רניחובסקי , מומחה בכלכלת ומדיניות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסכם להלן את ההשפעות האפשריות של הוצאת תרופות ללא מרשם מסוימות למכירה מחוץ לכותלי בתי המרקחת, תוך הסרת הפיקוח על מחירי תרופות.

א.      מחירי התרופות לציבור בישראל- מטרתו המוצהרת של החוק-  משפיעים בתנאים הקיימים מעט מאוד,  אם בכלל, ממספר נקודות המכירה שלהן. נוכח הפיקוח של מחירי תרופות לציבור, ומתח הרווחים הסביר (כתוצאה מהפיקוח), נקבעים מחירי התרופות לציבור, בעיקר על ידי המחירים שבתי המרקחת משלמים ליצרנים המקומיים וליבואנים.

ב.      הרחבת מספר נקודות המכירה, כמוצע בחוק. תוריד את עלויות הגישה, עלויות תחבורה וביטול זמן לתרופות שיוצאו למכירה מחוץ לבתי המרקחת . כתוצאה מכך יעלה הביקוש הכללי לתרופות אלה בשוק.

ג.       יחד עם זאת, הרחבת נקודות המכירה תביא לצמצום ביקושים לתרופות האמורות בבתי מרקחת קיימים.

ד.      נוכח הרווח הגולמי של כ- 30% ממכירות ללא מרשם בבתי מרקחת, ושולי הרווח הנמוכים יותר ממכירת תרופות מרשם (רובן במסגרת קופות החולים), תהיה ירידה ברווחיות בתי מרקחת.

ה.     לפיכך, בתי מרקחת חלשים מבחינה כלכלית, אשר רובם, קרוב לוודאי, באזורים פריפריים, עלולים להסגר בעקבות כך, באזורים אלה עלולה להיפגע הגישה לתרופות שיושארו בבתי מרקחת, לרבות הגישה לתרופות מרשם.

ו.         כתוצאה מהרחבת הביקושים, הסרת הפיקוח על מחירי תרופות, סגירה של בתי מרקחת והצורך להעלות את מתח הרווחים ממכירת תרופות מרשם, תהיה, קרוב לוודאי, עלייה כללית במחירי התרופות בתנאי ההיצע הקיימים של ייצור ויבוא תרופות. עליית המחירים עלולה להיות גבוהה במיוחד באזורים פריפריים ובקרב אוכלוסיות חלשות.

ז.       תיווצר סיגמנטציה איכותית בשוק התרופות. אוכלוסיות אמידות / משכילות ייטו להמשיך ולקנות בבתי המרקחת ולהיעזר בייעוץ מקצועי. אוכלוסיות חלשות ייטו לקנייה מחוץ לבתי המרקחת, ללא יעוץ מקצועי ויקנו, כנראה, גם תרופות פחות איכותיות.

ח.     מבחינה הכלכלית תהיה, איפוא, לחוק באם ייושם השפעה על עלייה בהוצאה הלאומית לבריאות. זאת, כתוצאה מהרחבת צריכת תרופות, ומתן שירותים רפואיים בגין שימוש לא נכון בהן, העלייה בהוצאה תתבטא בצורות הבאות.

1.      עלייה בהוצאה הפרטית של משקי בית על תרופות וטיפולים רפואיים כתוצאה משימוש לא נכון בתרופות.

2.      עלייה בהוצאה הציבורית למימון טיפולים כאלה.

3.      עלייה בהוצאה הציבורית למימון קופות חולים לצורך: א) טיפולים בנזקי תרופות; ב) הספקת תרופות על ידי קופות החולים באזורים בהם ייסגרו בתי מרקחת המשרתים את הקופות; ג) עלייה במחירי תרופות מרשם ותרופות אחרות שלא יוצאו מבתי המרקחת; ד) גידול בגירעון כתוצאה מאובדן הכנסות נטו מהשתתפויות הציבור ברכישת תרופות. (סביר להניח שגידול בגירעון ייווצר גם לאחר נכוי חסכון הקופות בעליות הספקת תרופות לאותו ציבור שייקנה אותן מחוץ לבתי המרקחת של הקופות ובכלל).

4.      עלייה בהוצאה הציבורית למימון פיקוח של משרד הבריאות, במקום זה הקים בבתי מרקחת, על מכירת תרופות. פיקוח כזה יידרש בפרט נוכח התמריצים והתנאים שייווצרו למכירת תרופות מוברחות ותרופות מאיכות ירודה בכלל (שפג תוקפן וכו’).

ט.      לסיכום, עלותו של החוק מבחינה כלכלית וחברתית לרבות הפגיעה בשוויוניות צריכה להישקל אל מול התועלת שבהקניית נוחות לציבור, נוחות אשר תבוא מנגישות רבה יותר לתרופות על ידי ציבור שרובו הדיוטה לגבי הסיכונים במוצרים בהם מדובר.

פרופ’ דב צ’רניחובסקי

אוניברסיטת בן גוריון בנגב