טיפול בסטרואידים עם מונטלוקסט (Montelukast) או עם סלמטרול (Salmetrol ) כמונע החרפה באסטמה, מתוך jc 405

הטיפול נוגד הדלקת באמצעות סטרואידים בהשאפה, משפר את תפקודי הראות, מצמצם את הסימפטומים, ומפחית את תדירות ההחרפה או אקסצרבציה (Exacerbation). טיפול בסטרואידים הינו הטיפול הבסיסי באסטמה כבר שני עשורים. ההנחיות הקליניות הנהוגות היום, ממליצות על סטרואידים בהשאפה כקו ראשון בטיפול באסטמה “עקשנית” (מערכת: Persistent).

אולם, חולים רבים עדיין לוקים בתסמיני האסטמה למרות טיפול בסטרואידים בהשאפה ואף במתן  פומי. הגדלת מינון הסטרואידים בהשאפה הינו פתרון אחד לבעיה, אולם, במינון גבוה הופכות תופעות הלוואי משמעותיות יותר, בגלל האינדקס התרפואטי (Therapeutic) הנמוך של תרופה זאת. בנוסף, השיפור הקליני בתגובה להעלאת המינון משתנה מחולה לחולה. ויתכן והעלאת המינון אינו הפתרון במקרה של חוסר תגובה מספקת. הוספת ביטא אגוניסט (Beta Agonist) ממושך פעולה לסטרואידים מועיל יותר מהעלאת המינון בשיפור תפקודי הריאה, צמצום התסמינים והקטנת תדירות ההחרפות. ולכן, טיפול משולב מופיע בהנחיות הקליניות במקרים בהם הטיפול בסטרואידים אינו מספק. אפשרות אחרת היא להוסיף לטיפול בסטרואידים מעקב הקולטן ל-לויקוטריאן (Leukotriene). לויקוטריאן הינו חומר המופרש ע”י אאוזינופילים (Eosinophiles) ותאי פיטום ומשמש כתווך בתגובה הדלקתית באסטמה. מונטלוקסט, המוכר בארץ בשם SINGULAIR (ומשווק ע”י חברת MSD) הינו מעכב הרצפטור ללויקוטריאן אשר מפחית את התהליך הדלקתי באסטמה ומונע את הקטנת קוטר הסימפונות Broncho Constriction.

גם ביטא אגוניסטים וגם מונטולוקסט כאשר ניתנים בשילוב עם סטרואידים בהשאפה מועילים יותר מאשר סטרואידים לבדם, אולם, מעטות הן העבודות אשר הישוו בין אסטרטגיות טיפוליות אלו. המחקר המובא בפניכם הינו אקראי ומבוקר.

מחקר זה נועד להשוות את השפעת הוספת אחד מהטיפולים הללו לסטרואידים כאשר הטיפול בהם אינו מספיק.

בתחילת שנת המחקר קיבלו 1500 המשתתפים במחקר,  100 מיקרוגרם של פלוטיקאזון (Fluticasone) פעמיים ביום במשך 4 שבועות. לאחר מכן הוסף לטיפול באופן אקראי מונטלוקסט במינון של 10 מ”ג כל ערב, או סלמטרול במינון של 50 מיקרוגרם פעמיים ביום.

חמישית מהקבוצה המטופלת במונטלוקסט לקו בהחרפה אחת לפחות במהלך השנה. שיעור זה היה דומה אך נמוך במעט בקבוצה שטופלה בסלמטרול. כמו כן לא נמצא הבדל בזמן הממוצע עד להחרפה הראשונה מתחילת הטיפול. בנוסף נמצא, שלא היה הבדל בהתפלגות החולים לפי מספר ההתקפים במהלך שנת המחקר. בשתי הקבוצות לקו כ-14% מהחולים בהחרפה אחת, כ-4 אחוזים בשתי החרפות וכשני אחוזים ביותר משתי החרפות..

שני הטיפולים הקטינו את היקיצות הליליות במידה דומה כמו גם את ציון איכות החיים הקשורה לאסטמה ואת תפקוד הראות כפי שנמדד ע”י FEV One לאחר מתן ביטא אגוניסט. בניגוד לכך שיפור משמעותי יותר בFEV one לפני מתן ביטא אגוניסט כמו גם בבדיקת הPeak Expiratory Flow בבוקר נמצא בקבוצה שטופלה בסלמטרול.  שיעור תופעות הלוואי היה גבוה במעט בקבוצה המטופלת בסלמטרול.

לסיכום מסיקים המחברים שתוספת מונטלוקסט לסטרואידים בהשאפה יעילה לפחות כמו הוספת סלמטרול. כמו כן כמעט לא נמצא הבדל בתדירות ההחרפות בין שתי הקבוצות. תדירות ההחרפות הינו מדד משמעותי בגלל ההשפעה הישירה של החרפה באסטמה על תחלואה תמותה ואיכות החיים. העובדה שרק חמישית מהחולים, בכל אחת מהקבוצות, לקו בהחרפה אחת או יותר בשנה, מעידה, ששני הטיפולים מביאים לשליטה טובה במחלה. פועל יוצא מכך הוא שתוספת מונטלוקסט לסטרואידים בהשאפה יכול להוות תחליף לתוספת ביטא אגוניסטים ומהווה חלופה טיפולית לסלמטרול.

 מתוך BMJ 2003;327:891

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה