ע”פ דיווח שהועבר אלינו ע”י חברת GSK, יצרנית ומשווקת התכשיר בישראל, אושרה בימים אלה התרופה Malarone למניעה ולטיפול במלריה.

בעבודה שפורסמה החודש בעיתון הרפואי הבריטי החשוב (BMJ) British Medical Journal פורסמו תוצאות מחקר רב-מרכזי בו נבדקו  התרופות  הקיימות למניעת מלריה. מטרת המחקר היתה  לבדוק מהו התכשיר הנסבל ביותר ע”י המטיילים  ובעל פרופיל  תופעות לוואי הנמוך ביותר. התרופות שנבדקו היו:

LARIAM– לאריאם

DOXYLLIN – דוקסלין

CHLOROQUIN – PROUANIL – כלורוקין – פרוגואניל  (תכשיר בשימוש אירופאי בעיקר).

MALARONE – “מלרון”, התרופה החדשה המגיעה בימים אלה לארץ. (למונורגף ולעלון לרופא – לחץ כאן)

העבודה נעשתה בקרב מטיילים שנסעו לאפריקה ונעשתה במספר  מרכזים רפואים  אירופאים וכן בישראל. המרכז שהשתתף בארץ היה בית החולים שיבא, תל השומר, וריכז אותו פרופ’ אלי שוורץ מנהל המרכז לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות.

להלן תוצאות המחקר:

התוצאות הראו כי LARIAM והשילוב המכיל כלורוקין הביא למספר הגבוה ביותר של תופעות לואי. עד  45%  מהנוסעים סבלו מתופעות לואי, שהתבטאו בעיקר בתופעות נוירופסיכיאטריות.

נמצא גם כי נשים נטו יותר לסבול בשעור גבוה יותר  מתופעות הלואי  של הלאריאם.

לעומת זאת בשימוש ב”מלרון” ודוקסילין היה כרוך בשיעור משמעותי נמוך יותר של תופעות לוואי. תופעות הלוואי הצטמצמו לבחילות ואי-נוחות בבטן בלבד.

כמו כן נמצא בעבודה זו כי בהשוואה בין פלצבו (תרופת אינבו)  לבין התרופה האקטיבית (זאת נעשה כמובן בזמן נטילת התרופה  לפני היציאה לאפריקה), מלרון, שיעור תופעות הלוואי שנמצא  ב”מלרון” היה זהה לזה של הפלצבו .

בסיכום- תופעות לואי קשות ב”מלרון” נמצאו כנדירות ביותר , כאשר תופעות הלואי הקלות באות לידי ביטוי בעיקר באי נוחות בבטן  ושיעורן היה ברמה דומה לזו שדווחה בקבוצת הפלצבו.

מנתונים נוספים שהעבירה חברת GSK עולה כי :

* מחלת המלריה נכחדה כמעט לגמרי במדינות המתועשות, אך במדינות המתפתחות היא נשארה מקור לסבל רב. הצעירים הרבים הפוקדים בטיוליהם מדינות אלו, חשופים לסכנת ההידבקות במחלת המלריה מדי יום.

* מחלת המלריה עובדת מאדם לאדם רק באמצעות עקיצת יתושת ה”אנופלס”. תסמיני המחלה הם חום גבוה עד 40 מעלות ויותר, אנמיה קשה, הגדלת הטחול, פגיעה בכבד, וסיבוכים נוספים של פגיעה במערכת העצבים המרכזית, הריאות, המעי והכליות.

* יותר מ -300 מיליון בני אדם לוקים במלריה כל שנה, כמיליון מהם מתים כתוצאה מהמחלה. באפריקה מהווה המלריה את הגורם מספר אחד לתמותה.

 * כיום אין כל חיסון יעיל נגד המחלה, אלא רק טיפול מניעתי או סימפטומטי אשר לחלקו פיתח הטפיל עמידות.

* בארץ, מס’ המטיילים אשר חולים במאלריה מידי שנה נע בין עשרות למאות חולים. נראה שמרבית המטיילים אינם מגיעים לאיזורים המסוכנים כשהם מוגנים ע”י טיפול תרופתי מניעתי, בעיקר על רקע תופעות לואי של התרופות הקיימות והקושי להתמיד בנטילה מניעתית ארוכה של תרופות, בעיקר באוכלוסיה צעירה המאופיינת כהרפתקנית…

באשר למלרון מציגה GSK את הפרופיל הבא של ה”מלרון”:

א.      בשונה מהתרופות הקיימות כיום בשוק, לתרופת ה”מלרון” לא התפתחה עמידות של הטפיל (עמידות שגורמת לכשל טיפולי בשימוש בתרופות הישנות), נתון המחזק את יעילותה וחיוניותה בהצלת חיים.

ב.       ל”מלרון” אין את ריבוי תופעות הלוואי הקיימות בתרופות הישנות (כגון בחילות, הקאות, סחרחורות, התעלפויות, דיכאונות ועוד). פרופיל תופעות הלוואי של “מלרון” דומה לפלסבו (אינבו).

ג.        משך הטיפול ב”מלרון” קצר בהרבה מקודמותיה- את ה”מלרון” צריך לקחת רק יום 1 לפני הנסיעה ו- 7 ימים אחרי (את התרופות הקודמות צריך לקחת שבועיים לפני ולהמשיכו 4 שבועות אחרי),  דבר שמקל על הטיפול וההיענות לטיפול בתרופה.

מכיוון שעל פי סקר שערכה GSK באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה עולה כאמור כי רק שיעור נמוך ביותר מהמטיילים הישראלים מקפידים ליטול את התרופות הקיימות למניעת מלריה, מציעה GSK שתי חלופות :

1. למטייל הזהיר – תחילת נטילת התרופה יום לפני הנסיעה ועד 7 ימים לאחר החזרה/יציאה מהאיזור עם סיכון גבוה למאלריה.

2. למטייל הנוטל סיכונים מחושבים – רכישה של “ערכת חירום” המכילה טבליות לטיפול חירום נגד מלריה, כרטיס עם מספר טלפון לצורך קבלת ייעוץ חינם ממומחים ידועי שם בישראל (ללא חיוב כספי), מד חום, כדורים לשיכוך כאבים והורדת חום, דוחה יתושים ואת “הספר למטייל הבריא”.

בחברת GSK מאמינים שזמינות שתי חלופות אלה, שלהן יתרונות משמעותיים בהשוואה לחלופות הנוכחיות המוצעות למטיילים, יגרמו לכך שמרבית המטיילים היוצאים לאיזורים ברמות סיכון גבוה לחשיפה למאלריה יבחרו באחת משתי האפשרויות הנ”ל, ובכך יושג שיעור הפחתה משמעותי בסיכון לתחלואת מטיילים ישראלים במאלריה.

בכוונת החברה להעביר מידע מקצועי לקהיליה הרפואית, ולקהל המטיילים והעוסקים בארגון והדרכה של טיולים לאיזורים המוגדרים כאזורי סיכון, באמצעים שונים לרבות אתר אינטרנט ייעודי לנושא.

למידע נוסף ניתן לפנות לחברת GSK.