דום נשימה בשינה, מתוך jc 404 + שאלת השתלמות

Obstructive Sleep Apnea, Virend K. Somers, JAMA. 2003;290:1906-1914.למאמר

המגפה של השמנת יתר (obesity) הביאה עמה מודעות גוברת לנושא של הפרעות נשימה בשינה, הפרעות אלו עשוית להוות גורם סיכון בר-טיפול למחלות קרדיו-וסקולריות.

האירועים החוזרים של היפוקסמיה לילית (nocturnal hypoxemia) המאפיינים מטופלים עם דום נשימה חסימתי בשינה (OSAobstructive sleep apnea) קשורים בהפעלת מספר מנגנונים עצביים, חיסוניים, קרישתיים, מטבוליים ודלקתיים הקשורים בפתופיזיולוגיה (pathophysiology) של מחלות לב וכלי דם.

ניתן למצוא הפעלה של מנגנונים אלו גם במטופלים עם דום נשימה חסימתי בשינה ללא מחלה קרדיו-וסקולרית גלויה, ממצא שמרמז על תפקיד הפרעת הנשימה בהתפתחות המחלה הלבבית.

מאמר זה מציג סקירה של מחקרים שבחנו את הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה להתפתחות מחלה קרדיו-וסקולרית. נכללו בסקירה נתונים מ-150 מחקרים שנערכו בין השנים 1966 ל-2003.

בחינה של ממצאי המחקר מראה ש-1 מכל 5 מבוגרים סובל מצורה קלה לפחות של דום נשימה בשינה, כלומר, מ-5 עד 15 אירועים של אפניאה (apnea) או היפופניאה (hypopnea) בשעה; 1 מכל 15 מבוגרים סובל מצורה בינונית שמתבטאת ב-15 עד 30 אירועים בשעה.

אירועים חוזרים של דום נשימה בשינה גורמים להפרעה ביחסי הגומלין התקינים בין שינה לפעילות קרדיו-וסקולרית.. אירועים אלו גורמים לשינה מקוטעת, וכן לעירור יתר של המערכת הסימפתטית, הפרעות בתפקוד האנדותליאלי (endothelial) של כלי הדם, עקה חימצונית מוגברת, עליה במתווכים דלקתיים, עליה באיגור הטסיות (platelet aggregability) והפרעות בויסות המטבולי.. גורמים אלו עשויים לתרום להתפתחות והתקדמות מחלות לב וכלי דם.

קיימות עדויות משכנעות הקושרות בין דום נשימה בשינה להתפתחות יתר לחץ דם, אוטם בשריר הלב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב ויתכן שאף מחלות צרברו-וסקולריות (cerebrovascular) ושבץ.

מלבד שימוש במכונה לשמירת לחץ אויר חיובי (CPAP) וטיפול ניתוחי, ישנן מספר גישות חדשות לטיפול בדום נשימה בשינה שנבחנו בשנים האחרונות: דיאליזה משפרת את חומרת התופעה במטופלים עם אי ספיקת כליות; קוצב לב עשוי אף הוא לשפר את חומרת התסמינים אם כי המנגנון בבסיס תועלת זו לא ברור. אם אכן מתווכים דלקתיים שותפים בגרימת תחלואה בקרדיו-וסקולרית נלווית, הרי שתרופות אנטי-דלקתיות כדוגמת אספירין ואולי סטטינים עשויים להועיל במטופלים אלו.

לסיכום, הפרעת נשימה חסימתית בשינה היא בעיה שכיחה, קלה לאבחון ולרוב ניתנת לטיפול. היא לעיתים קרובות קיימת במקביל למחלת לב כלילית בלתי מאובחנת, גורמת להפעלת מנגנוני מחלה המוכרים כפוגעים בלב ובכלי הדם ועשויה להחמיר מחלת לב קיימת ולגרום לחוסר תגובה לטיפול מקובל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה