מחקר שבוצע לאחרונה מוצא כי בקרב אנשים רגישים במיוחד, הימצאות רמות מתונות של חנקות במי השתיה עלולות להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס.
מקורן של החנקות שעלולות לחדור למאגרי מי השתיה הציבוריים הוא דשנים המשמשים בחקלאות, וכן שפכים של בני אדם ושל בעלי-חיים. התקנות בארצות הברית קובעות רף עליון מותר של 10 מ”ג חנקות לליטר מערכות מי השתיה הציבוריים.
במחקר מוצאים חוקרים ממשלתיים כי באנשים מסויימים חשיפה ארוכת טווח לרמות חנקות הגבוהות מ-5מ”ג לליטר במי השתיה מגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס. קבוצות האנשים המצויים בסיכון הם אלו שאינם צורכים מספיק ויטמין C, אלו שניזונים מדיאטה עתירת בשר, ואלו שסבלו ממחלות מעיים זיהומיות בעברם.
עם זאת, לדברי החוקרת הראשית, טרם נמצאה תשובה חד משמעית לשאלה: האם חנקות המצויות במי השתיה עלולות לגרום לסרטן. היא מציינת גם כי בעוד מחקר קודם שבוצע בארצות הברית לא מצא כל קשר בין חנקות במי השתיה לבין סרטן המעי הגס, תוצאות מחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם אינן חד משמעיות.
החוקרת מפרטת כי למרות שתוצאות המחקר מסקרנות ומתקבלות על הדעת מבחינה ביולוגית, עדיין אין עדויות מספקות בכדי להכריע לכאן או לכאן בנוגע ליכולת חנקות המצויות במי השתיה לגרום לסרטן.
חנקות מעוכלות הופכות בגוף לתוצרי N-nitroso, שהוכרו כגורמים מסרטנים בבעלי-חיים. ישנם אנשים שבהם הסבירות ליצירת תוצרים אלה גבוהה יותר מבאחרים. לדוגמא, ויטמין C מעכב את היווצרות תוצרי N-nitroso, ולכן צריכה מופחתת שלו עלולה לזרז את יצירתם. בנוסף, קיימים מחקרים שמצאו קשר בין צריכת בשר גבוהה לרמות גבוהות יותר של תוצרי N-nitroso בצואה.
במחקר השתתפו 376 נבדקים שאובחנו עם סרטן המעי הגס בסוף שנות ה-80, 338 נבדקים עם סרטן בפי-הטבעת ו-1,244 נבדקי ביקורת בריאים. כולם התגוררו מזה תקופה ארוכה בבתים שסופקו באמצעות מערכות המים העירוניות, ולא דרך מאגרים פרטיים.
החוקרים לא מצאו קשר כולל בין רמות החנקות ובין הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס או בפי הטבעת. אולם, בקבוצות מסוימות נמצא קשר בין חשיפה לחנקות לבין סרטן במעי הגס.
באנשים עם צריכת ויטמין C נמוכה, שהוגדרה כמופחתת מ-132 מ”ג ליום נמצא סיכון מוכפל להתפתחות סרטן במעי הגס בעקבות חשיפה לרמות גבוהות מ-5 מ”ג חנקות לליטר במי השתיה למשך תקופה ארוכה מ-10 שנים. עליה דומה בסיכון נמצאה בקרב אנשים שנוהגים לאכול שתי ארוחות בשריות ביום ונחשפו לרמות זהות של חנקות.
משתתפים בעלי עבר של מחלות מעיים זיהומיות, גורם סיכון מוכר להופעת סרטן במעי הגס, מצויים גם הם בסיכון מוגבר. באנשים אלו נמצאה עליה גדולה עוד יותר בסיכון בחשיפה לרמות גבוהות מ-5 מ”ג חנקות לליטר במי השתיה למשך תקופה ארוכה מ-10 שנים.
לטענת החוקרים, הקשר האפשרי בין חנקות במי השתיה והתפתחות סרטן במעי הגס דורש מחקר נוסף, שיכלול בדיקה של מאגרי המיים הפרטיים שעלולים להכיל רמות חנקות גבוהות במיוחד באזורים חקלאיים.
Epidemiology 2003;14:640-649.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!