סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב המגזין המוקלט. באפשרותך להצטרף כמנוי לג’ורנאל וליהנות מ-2 קלטות או דיסקים המכילים את מיטב הספרות העדכנית המקצועית בעברית (מתאים ביותר להאזנה בעת נהיגה..), וכן מכניסה חופשית לאתר הג’ורנאל קלאב לעיון בטקסטים המלאים של המגזינים, מהאפשרות לצבור נקודות זכות השתלמות וכן לצפות בחלק מהסקירות בשיטת מולטימדיה (האזנה + צפייה בשקפים). לפרטים והרשמה לחץ כאן. במערכת הג’ורנאל משתתפים עורכיe-Med והעורך הראשי הוא ד”ר דרור דיקר.
מחקרים אפידמיולוגיים הצביעו על כך שצריכה נמוכה, או ריכוז נמוך בסרום, של נוגדי חמצון (antioxidants) קשורים בסיכון מוגבר לסרטן. בשנות ה-80 מספר מחקרים אקראיים תוכננו על מנת להעריך האם נוגדי-חמצון אכן מונעים סרטן, מחלות קרדיו-וסקולריות או שניהם.
במחקר ה- Nutrition Intervention Trialבסין השתתפו קרוב ל-30,000 אנשים בגילאים 40 עד 69, נמצאה ירידה משמעותית של 21% בתמותה מסרטן הקיבה ו-13% בתמותה מסרטן בכלל בתגובה ל-5 שנות טיפול בשילוב של ויטמין E, בטא-קרוטן וסלניום.
מחקר ה- (ATBC) Alpha-Tocopherol, Beta-Carotene Cancer Preventionבחן את השפעת תוספת אלפא-טוכופרל בלבד; בטא קרוטן בלבד; אלפא-טוכופרל ובטא-קרוטן; או פלצבו על שכיחות סרטן הריאה בקרב כ-30,000 גברים מעשנים בגילאים 50 עד 69.
לאחר זמן מעקב חציוני של כ-6 שנים, נמצאה עליה של 17% בשכיחות סרטן הריאה ושל 8% בתמותה הכללית בקרב משתתפים שקיבלו בטא-קרוטן בהשוואה לאלו שלא קבלו תוסף תזונה זה. טיפול באלפא-טוכופרל לא השפיע על סרטן הריאה, אך הפחית את שכיחות סרטן הערמונית ב-34%.
מחקר נוסף שנעשה באותה תקופה היה מחקר CARET שבחן את השפעת הטיפול בשילוב של בטא-קרוטן ו- retinyl palmitateבהשוואה לפלצבו באוכלוסיה של מעל ל-18 אלף מבוגרים בסיכון מוגבר לסרטן ריאות בשל עישון או חשיפה סביבתית לאסבסט. תוצאות המחקר היו דומות לתוצאות ATBC, כלומר עלייה בסיכון לסרטן בקרב נוטלי הבטא-קרוטן.
בניגוד לכך ה- Physicians’ Health Study לא הדגים כל השפעה של תוספת בטא-קרוטן על שכיחות סרטן הריאה במעל 22 אלף גברים בתקופת מעקב של 12 שנים.
מחקר ATBC הסתיים ב-1993. המחקר שלפנינו מציג 8 שנות מעקב אחר נבדקי ATCB במטרה לבחון האם ניכרת השפעה של הטיפול בבטא-קרוטן ואלפא-טוכופרל בטווח הארוך, לאחר הפסקת תוכנית ההתערבות, על שכיחות הסרטן ועל שיעורי התמותה.
ניתוח תוצאות תקופת המעקב מראה שהסיכון היחסי לסרטן הריאה במטופלים שקבלו בטא-קרוטן בהשוואה לאלו שלא קבלו היה 1.06. עבור סרטן הערמונית נמצא סיכון יחסי של 0.88 עבור משתתפים שקיבלו אלפא-טוכופרל בהשוואה לאלו שלא קיבלו תוסף תזונה זה. לא נצפו השפעות מגנות מאוחרות על סוגי סרטן אחרים בשימוש בנוגדי חמצון אלה.
בתקופת המעקב שלאחר סיום המחקר מתו מעל 7000 נבדקים. הסיכון היחסי לתמותה היה 1.01 עבור טיפול באלפא טוכופרל ו-1.07 עבור טיפול בבטא-קרוטן. הסיכון המוגבר לתמותה שנמצא קשור בנטילת בטא-קרוטן נעלם כעבור 4 עד 6 שנים מהפסקת הטיפול, והיה בעיקר בשל סיבות קרדיו-וסקולריות.
לסיכום, מחקרים מבוקרים גדולים לא הצליחו לספק עדות עקבית בנוגע ליעילות הטיפול בבטא-קרוטן או אלפא-טוכופרל במניעת סרטן. עם זאת, קיימת עדות עקבית המראה שנטילת בטא-קרוטן במעשנים מעלה את הסיכון לסרטן ריאה ולתמותה כללית.
ההמלצות שניתנו בסיום מחקר ATBC הראשוני הן עדיין אפוא תקפות, גם לאחר ניתוח תוצאות 8 שנות מעקב נוספות: יש צורך במחקרים מבוקרים גדולים על מנת לבחון את ההשפעה המגנה של אלפא-טוכופרל על סרטן הערמונית בטרם יומלץ על השימוש בויטמין E באוכלוסייה הכללית. כמו כן, תוספת של בטא קרוטן אינה מועילה ואינה מומלצת למעשנים ועשויה אף להזיק לבריאותם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!