סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב המגזין המוקלט. באפשרותך להצטרף כמנוי לג’ורנאל וליהנות מ-2 קלטות או דיסקים המכילים את מיטב הספרות העדכנית המקצועית בעברית (מתאים ביותר להאזנה בעת נהיגה..), וכן מכניסה חופשית לאתר הג’ורנאל קלאב לעיון בטקסטים המלאים של המגזינים, מהאפשרות לצבור נקודות זכות השתלמות וכן לצפות בחלק מהסקירות בשיטת מולטימדיה (האזנה + צפייה בשקפים). לפרטים והרשמה לחץ כאן. במערכת הג’ורנאל משתתפים עורכיe-Med והעורך הראשי הוא ד”ר דרור דיקר.
שיעור התמותה השנתי באנשים העוברים המודיאליזה מתקרב ל-20% בארה”ב. שיטות לשיפור ההישרדות כוללות מינון גבוה של טיפולי דיאליזה, שיפור התזונה וטיפול באנמיה, אך שיעורי התמותה נותרים גבוהים חרף המאמץ המופנה לטיפול בגורמים אלו.
מחלות קרדיו-וסקולריות הם הגורם הראשון לתמותה הקשורה בדיאליזה. לאחרונה, הופנתה תשומת הלב להשפעות של היפר-פאראתירודיזם (hyperparathyroidism) שניוני והטיפול בו על מחלות כלי דם.
ויטמין D מדכא ביעילות הפרשת הורמון הפאראתירואיד, ולכן הוא הטיפול הסטנדרטי בהיפר-פאראתירואידיזם שניוני. עם זאת, מתן ויטמין D גורם לעיתים לעליה ברמות הסידן והזרחן, דבר שעשויי להאיץ את המחלה הוסקולרית ולגרום לתמותה מוגברת.
ב-1998 נגזרת של ויטמין D , paricalcitol (19-nor-1,25-dihydroxyvitamin D2), אושרה לשימוש כטיפול בהיפר-פאראתירואידיזם כתוצאה מאי ספיקת כליות כרונית. Paricalcitol מדכא הפרשת הורמון הפאראתירואיד מהר יותר מ- (1,25-dihydroxyvitamin D3) calcitriol, הצורה הסטנדרטית למתן ויטמין D בזריקה.
במינונים מתאימים paricalcitol קשור בפחות שינויים ברמות הסידן והזרחן בסרום בהשוואה ל-calcitriol. Paricalcitol גם מדכא את רמות הורמון הפאראתירואיד במטופלים עם רמות גבוהות של זרחן, תת-קבוצה שעמידה בדרך-כלל לטיפול ב-calcitriol.
מחקר עוקבה היסטורי זה בחן את שיעור ההישרדות במשך 36 חודשים של קרוב ל-70 אלף מטופלים העוברים טיפול ארוך טווח בהמודיאליזה שטופלו ב-paricalcitol או ב-calcitriol בין השנים 1999 ו-2001. כמו כן, נבחנה תת-קבוצה של מעל 16 אלף אנשים שהחליפו טיפול במהלך תקופת המעקב.
שיעור התמותה בקרב מטופלי דיאליזה שטופלו ב-paricalcitol היה 0.18 לשנת אדם, בהשוואה ל-0.22 לשנת אדם בקרב המטופלים ב-calcitriol. ההבדל בהישרדות היה משמעותי 12 חודשים לאחר תחילת הטיפול ועלה עם הזמן. בניתוח רב-משתנים, שיעור התמותה היה נמוך ב-16% בקרב המטופלים ב-paricalcitol לעומת calcitriol.
כעבור 12 חודשי טיפול, בקבוצת הטיפול ב-paricalcitol רמות הסידן עלו ב-6.7% והזרחן ב-11.9% בהשוואה לעליה של 8.2 ו-13.9 אחוזים, בהתאמה, בקבוצת הטיפול ב-calcitriol, הבדלים שהיו משמעותיים סטטיסטית.
שיעור ההישרדות בשנתיים היה של 73% במטופלים שעברו מטיפול ב-calcitriol ל-paricalcitol, בהשוואה לשיעור הישרדות של 63% אלו שעברו מ-paricalcitol ל-calcitriol.
החוקרים מסכמים שמטופלים הנוטלים paricalcitol בזמן טיפול ארוך טווח בהמודיאליזה נראה שנהנים מיתרון משמעותי בהישרדות בהשוואה לאלו שנוטלים calcitriol.
במאמר המערכת המתפרסם באותו גיליון של ה-NEJM מציינים מחברי המאמר שדיווחם של Teng ועמיתיו מספק ממצאים מעניינים בנוגע לתועלת בטיפול ב-paricalcitol במטופלי דיאליזה. מחקר זה מהווה בסיס למחקרים אקראיים ומבוקרים שיבחנו את יעילות האנלוגים השונים של ויטמין D בטיפול בהיפר-פאראתירואידיזם משני לאי-ספיקת כליות כרונית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!