מטופלים שעברו החייאה מוצלחת לאחר דום לב פתאומי נמצאים בסיכון של כ-30% לאירועים חוזרים. חוקרים מה- Leiden Out of Hospital Cardiac Event Trial (LOHCAT) פיתחו אלגוריתם טיפול שלטענתם מוריד משמעותית את הסיכון להפרעות קצב חוזרות ועונה על הצורך בפרוטוקול מוגדר.
Martin Jan Schalij, פרופסור לרפואה מאוניברסיטת ליידן, הציג את תוצאות המחקר ב-European Society of Cardiology Congress 2003 שנערך בוינה השבוע.
על-פי קווים מנחים אירופאים ואמריקאים רוב המטופלים אחרי דום לב פתאומי יפיקו תועלת מהשתלת דפיברילטור, implantable cardioverter defibrillator (ICD), אך השתלת דפיברילטור בכל מטופל אינה פרקטית, מחירו של המכשיר הוא כ-30,000 אירו, ולא כל המטופלים אכן זקוקים לו.
מחקר LOHCAT כלל 417 מטופלים ששרדו מוות פתאומי כתוצאה מהפרעת קצב. כל המטופלים עברו הערכה בעזרת אקוקרדיוגרפיה ואנגיוגרפיה של העורקים הכליליים. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 59 ±13 וכ-80% מהם היו גברים.
כאשר אובחנה מחלת לב כלילית ואיסכמיה של שריר הלב המטופלים עברו רה-וסקולריזציה בעזרת אנגיופלסטיה או ניתוח מעקפים. ב-26% נמצאה איסכמיה הפיכה והם עברו רה-וסקולריזציה.
מטופלים ללא עדות למחלת לב איסכמית הופנו להערכה נוספת בעזרת MRI, אקוקרדיוגרפיה עם חומר ניגוד, אנגיוגרפיה של חדר ימין או flecainide/ergonovine testing.
ל-72% מהמטופלים הייתה מחלת לב איסכמית וב-69% התגלו אריתמיות חדריות במבחנים אלקרו-פיזיולוגיים. דפיבריטורים הושתלו ב-72%, 57% קיבלו טיפול תרופתי אנטי-אריתמי וב-14% מהמטופלים בוצע radiofrequency catheter ablation.
במשך זמן מעקב של 5 שנים, 45 מטופלים נפטרו, כ-70% מהם מאי-ספיקת לב. עם זאת, שיעור התמותה מדום לב היה רק 1%.
החוקרים מסכמים כי המסר העיקרי מהמחקר הוא שלא כל המטופלים זקוקים להשתלת דפיברילטור. עבור כל מטופל יש צורך לבצע הערכה מסודרת ולהחליט באופן מושכל האם הוא יפיק תועלת מדפיברילטור.
ESC Congress 2003: Abstract 3752. Presented Sept. 3, 2003
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!