משפחה

רמות גבוהות של D-dimer מעידות על סיכון מוגבר להישנות אירוע תרומבו-אמבולי ורידי

 

לאחר אירוע ראשון של תרומבו-אמבוליזם ורידי, venous thromboembolism (VTE), מטופלים עם רמת D-dimer נמוכה מ-250 ng/mL, לאחר הפסקת הטיפול האנטי-קואגולנטי במתן פומי, נמצאים בסיכון נמוך לחזרת ה-VTE, כך עולה ממחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-JAMA בגיליון ה-27 באוגוסט.

בטיפול באירוע תרומבואמבולי יש לשקול את הסיכון שבטיפול ממושך בנוגדי קרישה אל מול הסיכון של חזרת האירוע, האבחון של תרומבופיליה (thrombophilia) נרחבת הוא מורכב.

מטרת מחקר זה לבחון האם רמת ה- D-dimerמהווה מדד טוב לקיום תרומבופיליה מולטי-פקטורלית. החוקרים עקבו אחר 610 מטופלים עם אירוע ראשון של VTE ספונטני שטופלו במשך 3 חודשים לפחות (בממוצע 8 חודשים) בטיפול אנטי-קואגולנטי פומי.

המטופלים עברו בדיקות הדמיה תקופתיות במשך תקופת מעקב ממוצעת של כ-38 חודשים לאחר הפסקת הטיפול בנוגדי קרישה.

ב-54 מטופלים היתה הישנות של אירוע VTE וב-25 נוספים היה תסחיף ריאתי (PE), הסיכון המצטבר של אירוע VTE חוזר כעבור שנתיים היה 3.7% ב-209 המטופלים עם רמות D-dimer נמוכות מ-250 ng/mL, ו-11.5% באלו עם רמות גבוהות יותר. כלומר הסיכון היחסי היה נמוך ב-60% כאשר הרמות היו נמוכות.

במטופלים עם רמת D-dimer נמוכה יתכן שאין צורך בסקירה נרחבת לאיתור גורמי סיכון תרומבופיליים, מסכמים החוקרים.

JAMA 2003;290:1071-1074

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה