Everolimus יעיל יותר מ-Azathioprine בהפחתת השכיחות והחומרה של cardiac-allograft vasculopathy, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר שהתפרסם בגיליון ה-28 באוגוסט של ה-New England Journal of Medicine.
מחלת כלי דם של השתל היא הגורם החשוב ביותר לכשל של השתל ותמותה, מציינים החוקרים מאוניברסיטת Temple בפילידלפיה. אברולימוס, תכשיר המעכב פרוליפרציה ומדכא תגובה חיסונית, עשוי לסייע בדיכוי ווסקולופתיה של השתל הזר במטופלים לאחר השתלת לב.
במחקר כפול-סמוית זה השתתפו 634 נבדקים אחרי השתלת לב ראשונה. הם חולקו אקראית לקבלת 1.5 mg everolimus, 3.0 mg everolimus או 1.0-3.0 mg/kg azathioprine, בשילוב עם הטיפול בציקלוספורין, קורטיקוסטרואידים וסטטינים.
יעילות הטיפול נבחנה על פי שיעורי התמותה, אבדן השתל, השתלה חוזרת, עדות לדחייה חריפה של השתל בביופסיה, או דחייה עם פגיעה המודינמית. שיעור תוצאות אלו היה 27% בקבוצה שקבלה 3 מ”ג אברולימוס, 36.4% בקבוצה שטופלה ב-1.5 מ”ג אברולימוס ו-46.7% בקבוצה שטופלה באזתיופרין. ההבדל בין הטיפול באברולימוס לעומת אזתיופרין היה משמעותי סטטיסטית.
בבדיקת אולטרסאונד אינטרה-ווסקולרית 12 חודשים לאחר ההשתלה, קבוצות האברולימוס הראו יתרון משמעותי על פני אזתיופרין שהתבטא בהתעבות פחותה של האינטימה ושכיחות נמוכה יותר של וסקולופתיה.
למרות ששיעור הזיהום ב-CMV היה נמוך יותר בקבוצות האברולימוס (כ-7.7% עבור שני המינונים של אברולימוס לעומת 21.5% עבור אתזיופרין), שכיחות הזיהומים החיידקיים היתה גבוהה באופן משמעותי בקבוצות הטיפול באברולימוס.
רמות הקריאטינין היו גבוהות יותר תחת טיפול באברולימוס לעומת אזתיופרין. בסך-הכל הטיפול באברולימוס נסבל היטב, אך במינון של 3 מ”ג היתה שכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי, כולל תרומבוציטופניה ועליה ברמות הליפידים.
טיפול באברולימוס בשילוב עם ציקלוספורין וקורטיקוסטרואידים במשך 12 החודשים הראשונים לאחר השתלת לב הוא בטוח ויעיל, מסכמים החוקרים.
יש לציין שחברת Novartis, יצרנית אברולימוס, עזרה במימון המחקר.
N Engl J Med. 2003;349:829-830, 847-854
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!