יעל בארי , עורכת מדור סיעוד
מתן מתמשך של מנת אנטיביוטיקה באופן פרופילקטי לאחר קיום יחסי מין או טיפול עצמי לסירוגין הינן שיטות יעילות במניעת הישנות ציסטיטיס. אין להתחיל בטיפול פרופילקטי אלא רק לאחר שיעור הדלקת הפעילה אושר על ידי תרבית שתן שלילית בזמן של שבוע עד שבועיים מתום הטיפול.
מתן טיפול פרופילקטי באופן מתמשך בדרך כלל עם תרופה הניתנת פעם ביום לפני השינה, היא אפשרות עבור נשים שסבלו מדלקת סימפטומטית אחת או יותר בתקופה של חצי שנה או שלוש דלקות או יותר בתקופה של 12 חודשים. יעילות טיפול זה הוכחה מחקרית במניעת הישנות דלקת, ואף במניעת התפתחות פילונפריטיס. עקב כך שמחקרים המשווים בין סוגי תרופות חסרים כוח סטטיסטי מספק, קשה להמליץ על תרופה אחת על פני השניה לשם טיפול פרופילקטי. טיפול פרופילקטי מתחיל בדרך כלל למשך שישה חודשים אך הינו בטוח ויעיל גם בטיפול במשך שנתיים עד חמש שנים ללא התפתחות עמידות חידקית. תופעות הלוואי מופיעות בשיעור של 7%-40% בטיפול ב- trimethoprim 0%-40% בטיפול ב- nitrofurantion, 7%-21% בטיפול ב- norfloxacin, ו13% בטיפול ב- ciprofloxacin.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן סיממפטומים במערכת העיכול, פריחה, פטריה נרתיקית.
טיפול פרופילקטי לאחר קיום יחסי מין יכול להתאים לנשים המעונינות להפריד את הקשר בין יחסי מין והופעת ציסטיטיס.
שיטה טיפולית נוספת היא טיפול עצמי לסירוגין. נשים רבות יכול לאבחן בעצמן באופן מדויק הישנות ציסטיטיס אצלן. ניתן להדריך אותן להתחיל טיפול של שלושה ימים בתרופה אנטיביוטית עם התחלת הופעת הסימפטומים. יש להדריך את הנשים לחפש סיוע רפואי אם הסימפטומים אינם חולפים בפרק זמן של 48-72 שעות לאחר השלמת הטיפול.
מיץ קרנברי מכיל proanthocyanidins. ניראה כי חומר זה מדכא את הקישור של פתוגנים לאפיתל בדרכי השתן. מחקרים ממליצים על 200-750 מיליליטר של מיץ קרנברי ליום או טבליות מרוכזות של קרנברי כדרך להפחתת הסיכון להישנות דלקת סימפטומתית ב- 12%-20%. הכמות של קרנברי אמיתי במוצרים המשווקים כמיץ קרנברי נעה בין 5%-100%. התכולה של קרנברי בכדורים או קפסולות משתנה, ושווה הערך שלהם למוצרי מיץ הקרנברי אינה ודאית.
מספר מחקרים מוכיחים כי הטלת שתן לאחר קיום יחסי מין אינה מונעת ציסטיטיס. כמו כן אין עדות לכך שהיגינה נמוכה של מערכת השתן חושפת את הנשים לדלקות חוזרות. אין רציונאל במתן הוראות ספציפיות לנשים בנוגע לתכיפות השתנה, זמן הטלת השתן, דפוסי ניגוב, דפוסי רחצה, שימוש באמבטיות חמות, או שימוש בסוג תחתונים זה או אחר.
יעילות שימוש חיצוני באסטרוגן במניעת הישנות דלקות בדרכי השתן בנשים בגיל המעבר
ישנה הנחה כי השימוש באסטרוגן חיצוני עשוי למנוע ציסטיטיס על ידי תיקון האטרופיה של המוקוזה הנרתיקית ושל דרכי השתן. והחזרת סביבה נורמאלית יותר בנרתיק. במחקר על 36 נשים בגיל המעבר שהשתמשו בקרם מקומי של estriol נימצאו פחות דלקות בדרכי שתן מתועדות באופן משמעותי מאשר אצל 24 נשים שהשתמשו בפלצבו. מחקר אקראי נוסף שבדק את השימוש בטבעת הספוגה באסטרוגן מצא הפחתה משמעותית בהישנות דלקת בדרכי השתן. מחקר נוסף עם אוכלוסיה גדולה יותר צריך להיערך. כעת אין רציונל במתן אסטרוגן דרך הפה למניעת הישנות של ציסטיטיס.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!