בכתבה מעניינת שהתפרסמה במוסף “הארץ” בסוף השבוע האחרון, נכתב על “זייבן”, התרופה העומדת מאחורי מסע הפרסום הנרחב להפסקת העישון (“להציל את מימי” וכו’) , ללא אזכור שמה אמנם, לאור האיסור על פרסום תרופות מרשם. את מסע הפרסום, המיועד למעשנים כבדים, בוגרים ולא לבני נוער, מימנו, בנוסף לחברת GSK העומדת מאחורי התרופה, גם האגודה למלחמה בסרטן, איגוד רופאי המשפחה ומשרד הבריאות. הכתבה מביאה את מניעיהם של הגופים הללו להשתתף במסע הפרסום של תרופה יחסית יקרה, שלא נמצאת עדיין בסל הבריאות.
עוד מובאות עדויות של נגמלים מרוצים שהפסיקו לעשן לאחר השמוש בתרופה,עדויות של מעשנים שלא הצליחו להפסיק לעשן לאחר השימוש בתרופה ורשמים של רופאים- בנוגע ליעילות התרופה רק במקרה שהמטופל רוצה להפסיק לעשן וכן על החשש של המטופלים מלקיחת תרופה עם כימיקלים לא ידועים. הרופאים המוזכרים בכתבה ממליצים על לקיחת התרופה בכל זאת, לאור השיפור הניכר באיכות החיים לאחר הפסקת העישון ,שבעקבות השימוש בתרופה נהפך לאפשרי, גם למעשנים שניסו זאת בעבר ללא הצלחה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!