מטרת מחקר פרוספקטיבי זה , בסדרת מקרים לא השוואתית , היתה לבדוק ולקבוע את הסבירות של החמרה בגלאוקומה, ואת שיעור השינויים במטופלים עם open-angle glaucoma בזמן של כ-20 שנים.
במחקר השתתפו כ-100 מטופלים שאובחנו וטופלו כסובלים מ-open-angle glaucoma לפני שנת 82′. הדיסק האופטי והשדה הויזואלי של עין אחת בכל מטופל נבדקו וצויינו עצמאית באבחון ואח”כ לסירוגין במשך כל שנות המעקב ,במינימום של 15 שנים, על דיי שימוש בסקאלה הנעה בין 0= ללא נזק-5=נזק מתקדם ניכר. הטיפול היה דרך לייזר רפואי וניתוחים.
19 עיניים לא סבלו מהחמרה, 43 החמירו בדרגה של שלב אחד (על פי Kaplan-Meier survival curves), כ-31 בשתי דרגות, ו-9 עיניים החמירו ב-3 דרגות. הזמן הממוצע עד להחמרה הראשונה היה 7.5 שנים, להחמרה השניה 18.5 שנים והשלישית- 24.5 שנים. מטופלים עם מצב חמור מפותח יותר של נזק לא היו יותר סבירים להחמיר מאשר אלו עם נזק פחות מפותח. הלחץ התוך עיני לא היה נמוך משמעותית בחולים שנשארו יציבים. 17 עיניים הדרדרו לחדות ראייה של 20/200 או יותר. מתוך אלו, גורמים שלא היו הגלאקומה היו אחרים להחמרה ב-60% מן המקרים.
החוקרים מסכמים , אם כן, כי כ-20% מהעיניים עם open-angle glaucoma נשארו יציבות במהלך 20 השנים (בממוצע), 43% עברו החמרה של אחד מתוך 5 השלבים , ו-9% של 3 מתוך ה-5. 17 מהעיניים איבדו את חדות הראיה עד לדרגה של 20/200, בדרך כלל בגלל מסיבות אחרות מהגלאוקומה. בדר”כ החמרה בשלב אחד נראתה לאחר 7.5 שנים, ולאחר מכן היתה האטה בהחמרה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!