סוזן לימון , עורכת מדור אורטופדיה
Kathryn M. Refshauge, PhD Sharon L. Kilbreath, PhD Jacquelene Raymond, PhD
Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 2003; 33 (4): 166-175
הפציעות השכיחות ביותר במערכת השלד-שריר בקרב ספורטאים הינן נקעים בקרסול בתנוחת inversion. למרות שרוב הפציעות מחלימות תוך שלשה שבועות, 40% מהן הופכות לפציעות חוזרות ומהוות אתגר טיפולי עבור רופאים ופיזיותרפיסטים.
מטרת המחקר
לבדוק האם קיים לקויי ביכולת התפיסה של תנועות inversion and eversion פסיביות בקרב נבדקים הסובלים מנקע חוזר בקרסול בתנוחת inversion.
אוכלוסיית המחקר
69 נבדקים בגיל 17-45 שנים אשר התחלקו לשתי קבוצות:
39 נבדקים הסובלים מנקע חוזר של הקרסול
30 נבדקים ללא היסטוריה של נקע בקרסול (קב’ ביקורת)
הייתה התאמה בין הנבדקים בשתי הקבוצות במשתני גובה, משקל, גיל ורמת פעילות.
קריטריון לקביעת נקע חוזר:
נבדק אשר עבר לפחות 3 נקעים של הקרסול בתנוחת inversion בשנתיים האחרונות, ונקע אחד לפחות בשנה האחרונה.
נקע הוגדר כפציעה בתנוחת inversion אשר גורמת לנפיחות, כאב באיזור הרצועות הלטרליות ודגם הליכה לקוי.
קריטריונים להוצאה מהמחקר:
משך הזמן מאז הפציעה של שלשה שבועות ופחות.
לקויי נוירולוגי.
פציעה ברגל אשר יכולה לגרום לשיבוש של המערכת הפרופריוספטיבית (ניתוח או שבר בעבר).
מהלך
הנבדקים ישבו במנוחה עם 70 מעלות כיפוף בברך, פחות מ 10 מעלות plantar flexion ופחות מ 2 מעלות inversion בקרסול. כף הרגל הנבדקת מונחת על משטח מתכת מרופדת מחוברת למנוע שמזיז את הפלטה על ציר בתנועות inversion and eversion במהירות מבוקרת. ציר התנועה של פלטת המתכת כוון לציר התנועה של מפרק הקרסול. לא הייתה תנועה במפרק הירך או הברך בעת ביצוע המדידות.
החוקרים ביצעו תנועות inversion and eversion במהירויות שונות ובעוצמה משתנה והיה על הנבדקים להצביע על כוון התנועה בקרסול ברגע שהם מרגישים אותה בבירור.
יכולת אבחנה של 70% מתנועות ה inversion and eversion בשלוש מהירויות שונות הווה קריטריון למדידת יכולת תפיסה פרופריאוספטיבית של תנועות inversion and eversion. ככל שיכולת התפיסה הפרופריאוספטיבית היתה ירודה כך דרושות תנועות רבות יותר עד שהנבדק תופס שתנועה מתבצעת ובאיזה כוון.
הבודקים לא ידעו לאיזה קבוצה כל נבדק שייך.
תוצאות
בשתי קבוצות הנבדקים, ככל שמהירות התנועות עלתה, יכולת האבחנה של 70% מהתנועות ירדה. לא נמצא הבדל בין התנועות ביכולת האבחנה באותה מהירות.
בהשוואה בין המהירויות נמצא שככל שהמהירות עולה יכולת האבחנה של תנועות eversion יורדת במידה רבה יותר מאשר יכולת האבחנה של inversion.
הנבדקים בקבוצת הביקורת הבחינו בתנועות קטנות יותר באופן משמעותי בכל המהירויות מאשר הנבדקים בקבוצת המחקר (0.01>P).
הערת העורכת: עבודה יפה אשר שואלת שאלה מעניינת שתשובתה מעמידה אתגר חשוב בתהליך השיקום.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!