“עזרה למרפא”, העמותה שהקים הרב, מעסיקה כיום כמה עשרות עובדים בשכר, ועוד מאות מתנדבים . המוסד זוכה להכרה וכבוד רב הן בארץ והן בעולם. אחת התופעות המפתיעות הן שדווקא הקהיליה הרפואית ורופאים בכירים מביעים הערכה רבה לפועלו של הרב פירר…לכאורה ניתן היה לצפות לזלזול או יריבות, אך נראה שהתוצאות, המקצועיות והמפעל הגדול הזה, שהוא אכן נטול כל אינטרסים אישיים, מפלגתיים או אחרים גורמים להכרה וההערכה הרבה.

e-Med: הרב פירר, אתה הפכת להיות בעצם למוסד של ממש, וקהל רב פונה אליך לייעוץ רפואי. אז אולי נתחיל בהיסטוריה: איך התחיל לפעול המוסד הזה ? איך מגיע רב לעסוק ביעוץ רפואי ? מי הקהל שפונה אליכם ? ואולי גם כמה מילים על היקף הפעילות המתרחשת כיום במוסד שלכם .

הרב פירר: נתחיל מהסוף…מגוון הפעילויות שמבצעים, האקטיביות של המוסד, אם ננסה למנותם, תיקצר היריעה… המגוון הוא רחב מאוד, השירותים רבים…

הנעזרים והפונים, מדובר באלפים בשנה, אם זה בתחום הציוד הרפואי, שירות אמבולנסים, הטסת חולים, העתקי צילומים…

כמעט ואין מוסד רשמי במדינת ישראל שלא נעזר ב”עזרה למרפא”: בנושאים הלוגיסטיים של העברת חולים ,או חולים שנסעו לחו”ל והסתבכו שם ואינם מבוטחים, ואז הם פונים אלינו שננסה לארגן להם את הלוגיסטיקה ולעשות את זה בצורה הכי טובה והכי יעילה.

העמותה הוקמה בשנת 1979-1978 כשהמטרה היא לעזור לכל הנזקקים בכל מה שקשור בתחום הרפואה.

נזקקים יכולים להיות במגוון רחב מאוד של נזקקות ואנחנו לקחנו את הנישה של כל מה שקשור לרפואה ולפרא רפואה: לחולים ולמשפחות.

זה התחיל בכך שחבר, בן כיתתי , חזר מארצות הברית ונזקק לאיזשהו מכשיר רפואי שלא היה בנמצא בארץ. אז התארגנו מספר חברים והשגנו את הכסף, ורכשנו את המכשיר.

כך נוכחנו לראות שישנה נישה אותה המוסדות הפורמליים לא מכסים, ואמרנו שכמו שהאדם הספציפי הזה נזקק, ולמזלו היו לו חברים שעזרו לו, כמה אנשים יש שאין להם את הקהילה הקולקטיבית ואין להם למי לפנות ?!

אמרנו : “בואו ונפתח משהו..” ולאט לאט רכשנו עוד ועוד ציוד עד שכיום מדובר בעשרות אלפי אנשים בשנה שבאים רק בתחום של הציוד הרפואי.

זה גדל, וההתרחבות של הפעילות של “עזרה למרפא” היא בהחלט אינדיקציה של ביקוש. בהתאם לביקוש גם הוספנו ושינינו שירותים. אם ראינו שיש דברים שהמוסדות הרשמיים כבר מספקים או שרוב האנשים כבר מבוטחים ויש להם דרך הביטוח את השירות שאנו נותנים אז חבל כמובן על הכסף… לכן יש השתנות מתמדת של השירותים ועשינו UPGRADE בהתאם לביקוש. התחום הזה הוא תחום מאוד דימני .

לגבי האנשים הפונים- אנחנו חרטנו על דגלנו: “כל הפונה יענה”, לא משנה אם יהודי או לא, אם חרדי או לא , ואכן זה כך, הפונים אלינו הינם ללא כל הבדל של דת גזע ומין .

e-Med: פונים אליך גם בבקשת עצה, ואתה בעצם נוהג גם להמליץ על טיפולים, מעין חוות דעת נוספת או חוות דעת שניה… אתה ממליץ על רופאים מסוימים לסוג טיפולים מסוימים, והשאלה היא מאיפה מקור הידע ? כפי שאמרת קודם זה תחום שמתפתח בצורה מאוד דינאמית, בכל חודש אנו יודעים כי מתפרסמים מאות ואלפי מחקרים ופיתוחים חדשים. איך באמת אתה שומר על ההתעדכנות ועל הידע המקצועי הרב הנדרש למתן ייעוץ כזה ?

הרב פירר: אני מנסה להתעדכן ולהיות אפ-דייט בכל מה שקורה.. אינני יכול להגיד שאני באמת אפ-דייטד בכל התחומים, אבל – אני משתדל.

e-Med: אתה קורא גם ספרות מקצועית, רפואית?

הרב פירר: במידת הצורך, אינני לוקח ספרות ומתחיל לעבור עליה סתם כקריאה לשמה, אלא, בהתאם לצורך. אנחנו משתדלים. אני קורא כותרות של עיתונים שהם יותר פופולריים וחשובים מאוד , וכשיש איזשהו מאמר שיש בו ניסוי קליני אני מסתכל בראשי פרקים במה מדובר אבל יותר זה בא לידי ביטוי בעקבות הביקוש. אם זו מחלה שבשנה האחרונה לא התעדכנתי בה, יכול להיות שלא אהיה מעודכן, וכשתתעורר שאלה בנושא – אז אקרא ואבדוק. יש כאן שני טריגרים , הסקרני והנדרש.

e-Med: לכאורה, יכול לבוא מישהו ולאמר שההצלחה הגדולה שלכם, הביקוש שעולה כל הזמן והצורך בשירות, היעוץ, בתמיכה… אולי זו בעצם תעודת עניות למערכת הבריאות הישראלית הקונבנציונאלית שהרי היא זו שצריכה למלא את אותם צרכים ושירותים שאתם מספקים ?

הרב פירר: כשאתה אומר תעודת עניות, יש לכך כמה אספקטים ותלוי לאיזה מהם אתה מתכוון. מה זאת אומרת מוסד וולונטרי? אני משלם כל חודש ביטוח, מורידים לי כל חודש ביטוח לאומי ולא מעט כסף עבור ביטוח הבריאות שלי… אז אני רוצה להיות מכוסה בכל, אם אני אצטרך עגלת נכים או בלון חמצן אני רוצה שיהיה לי…

אז מה פתאום הצורך בשירותים וולונטריים? זו בעצם אחת השאלות.

והאספקט השני הוא למה צריך מוסד כזה ולמה שמשרד הבריאות לא יקים כזה ארגון?

אני רוצה להגיד לך שלמען בריאות החברה, חברה שאין לה ארגונים וולונטריים, אין לה זכות קיום ולא בגלל הסברים מטה פיזיים…

הדברים הם פשוט פיזיים, פשוט ריאליים… ארצות הברית למשל נחשבת כבעלת הביטוחים הרפואיים הטובים ביותר…. ויחד עם זאת, אין עוד מדינה בעולם שיש לה, ואני מדבר על תחום הרפואה, כל כך הרבה ארגונים וולנטריים כמו ארצות הברית…

על כל מחלה נדירה, מיד מתארגנת עמותה שאוספת נתונים מכל העולם, שפועלת ובודקת התפתחויות ונתונים חדשים שיש , ודרכים להקל על הסובלים גם עם אמצעים פרא- רפואיים.

זה שירות שהיה צריך להיות של הממשל הציבורי, של הפדרציה?!

אין אפשרות כזו ! אם אתה מקים גוף פורמלי לכל דבר ודבר זה פשוט לא אפשרי.

אלא מה, יקימו גוף אחד שאמור לכסות את כל המחלות. אין שום סיכוי שגוף כזה יוכל להתמודד אל מול אלף גופים נפרדים.

דבר נוסף, חברה שאין לה גופים ופעילויות וולונטריות, אין לה שום זכות קיום כי כשלאומה אין את החינוך של לתת לזולת, התוצאה היא שאנשים בני שמונה עשרה צריכים להגיע עם נשק קר לבית הספר.

התוצאה היא כל הדברים השליליים שיוצאים כתוצאה מכך.

זה צריך להיות חלק אינטגרלי מהאוירה ומהחינוך, והמתן הזה, אם זה יהיה חלק מתוך החינוך, כל הדברים השליליים ביותר יצטמצמו באופן משמעותי ביותר !!

אינני יכול להגיד שזה יעלם כי תמיד יש יוצאים מן הכלל אך זה בהחלט יצטמצם.

לכן זה שווה שהמוסדות הפורמליים יגבילו את עצמם לשירותים מסויימים וישאירו את הדבר הזה לחברה בשביל להקים גופים וולנטריים, גם אם זה היה עולה להם יותר יקר, זה עדיין שווה.

אחד הגופים שלנו למשל זה “מיטיב”, לנסות לעזור לילדים חולי סרטן להיות בבית ולהקל עליהם מבחינת הכאבים. עשינו פעם חשבון שהחסכון שעשינו לאותם ילדים מבחינת ימי האשפוז- מגיע לאלפי ימים. אני מעולם לא חישבתי ומעולם לא עניין אותי לבקש כסף מהמדינה כי חסכתי לה כך וכך כסף.

אבל הייתי כן אומר להם, כדאי לכם לקנות ולהיעזר במוסד וולנטרי כי יש לו השפעה על התרבות החיובית של החברה הישראלית, ואין לנו הרבה תרבות חיובית במדינה…

e-Med: איך מוסד וולנטרי עם מגוון פעילות כל כך גדול ורחב, מסתדר מבחינה פיננסית, במציאות הכלכלית שהיא קשה עם קיצוצים מתמידים בתקציבים ויכולת מוגבלת יותר של קבלת תרומה מהציבור ?

הרב פירר: מעולם לא חיינו על תקציבים ממשלתיים, אנחנו לא מופיעים באף רשימת תקציבים… קיבלנו מענק חד פעמי פה ושם, אך כל הפעילות שלנו היא מתרומות.

אין ספק שאנחנו מרגישים את הצמצום במשק אך לא הגענו למצב שחייב לצמצם פעילות. אין אפשרות לצמצם בתי ספר של ילדים אוטיסטים או מוגבלים שאין להם מסגרת בחג… אתה יכול לרדת עכשיו למטה ולראות זאת במו עיניך… אנו נותנים כיסוי לכל הימים שאין בהם בית ספר… עד היום לא היינו צריכים לצמצם עלויות ואני מקווה שזה ישאר כך.

e-Med: בתחום הבריאות, בחום הרפואי, מדברים היום הרבה על נושא סל הבריאות והמגבלות שלו. על הצורך להרחיב אותו… דווקא אולי מנקודת הראות שלך, כמי שפונים אליו לקבלת עצה והכוונה, עד כמה אתה מוצא את הסל מוגבל וחסר ?…

הרב פירר: תשובתי היא כללית ולא פרטנית. אני חושב שבתקציב הקיים היום של סל הבריאות ניתן לתת טיפול יוצא מן הכלל רק אם לא היו מכניסים לסל תרופות שנכנסו לסל בעצם בהשפעת לובי. יש הרבה תרופות שנכנסו בגלל לובי …לכל חברה שיש לה לובי יותר טוב, יש לה הצלחה יותר גדולה בהכנסה לסל.

ניתן לשמוע ב”בחצי היום”, כתב של “קול ישראל” שיוצא להתקיף את דר’ ברלוביץ : “כיצד ייתכן שתרופה זו או אחרת לא נמצאת בסל הבריאות ?” כאילו שהכתב יודע על מה שהוא מדבר… הוא שמע חולה שבוכה ותולה תקוות בתרופה מסוימת שלא נכנסה לסל הבריאות, וזה כמובן כואב לאותה חולה… אז הכתב לוקח את כל האמוציות ששאב מהבכי של האישה הזו , ומזה הוא יוצר בעצם את הלובי בעידוד של איזו חברה אינטרסנטית…זה פסול לבנות סל בריאות מאמוציות ולא מהרציונל.

e-Med: הזכרת את הנושא של סיפורים אנושיים. אני בטוח שיש לכם המון סיפורים מרתקים ומרגשים, האם אתה יכול לשתף אותנו באיזה סיפור?

הרב פירר: בשבילי כל מקרה זה סיפור אנושי. לעיתונאים מאוד מעניין הגימיק והדרמה, בשבילי הדרמה והגימיק זה אם אני מצליח לגרום לאדם שהגיע שבור לשברי שברים, להעלות אצלו חיוך או תקווה, להצליח לשנות לו קצת… זה לא פחות חשוב בשבילי מאשר לארגן עשרה גופים, שיגיעו ויחכו בעשרה שדות תעופה במבצע לוגיסטי מסובך… כשהייתי יותר צעיר ראיתי בכך אתגר, היום אם אני רואה אדם שיוצא עם מצב רוח טוב יותר, השגתי אם המטרה, גם אם לא הצלחתי להאריך את חיו.

e-Med: הראיון יוצג בפני כעשרת אלפים אנשי רפואה שמנויים על האתר שלנו ורציתי לתת לך אפשרות לפנות לקהל הזה, שאתה כל כך מחובר אליו להעביר את המסר שאתה רוצה.

הרב פירר: אני מעביר מסרים אישיים בשיחות אישיות… אין לי מסר אחד שהוא זהה לכולם. אני בטוח שכל אחד מהקוראים מבין ומשתדל להיטיב עם החולים…