יעל בארי – עורכת מדור סיעוד
A comprehensive definition of infant colic: parents and nurses perspectives Helseth.S. & Begnum. S. (2002) Journal of Clinical Nursing 11, p 672-680
כאבי בטן בתינוקות COLIC (עווית מעיים) או בכי מוגזם מהווים בעיה מוכרת היטב בין הורים לתינוקות. וגורמת להם לדאגה ודחק.
אחיות העובדות במחלקת יולדות ומרפאות טיפת חלב מתייחסות לבכי תינוקות וכאבי בטן כמצב שכיח שהינו אולי מלחיץ אך אינו מסוכן.
הסיבה לכאבי הבטן אינה ידועה, טיפול יעיל חסר, והקריטריון להגדרת כאבי בטן אלו מעורפל.
שכיחות כאבי בטן בתינוקות במחקרים שונים נעה בין 40%-3% בהתחשב בקריטריון על פיו נקבעה האבחנה. הגישה הקלינית לתינוקות והוריהם מעידה על כך שהנושא שנוי במחלוקת בספרות. הפרקטיקה מתבססת בעיקר על ניסוי וטעייה.
חוסר הבהירות בנושא כאבי בטן בתינוקות- COLIC משפיעה גם על ההורים וגם על העובדים בשירותי הבריאות. כתוצאה מכך רוב מצבי הבכי של התינוקות נותרים לא מאובחנים. מכאן שהורים מקבלים לעיתים רחוקות הסבר מבוסס בנוגע למצב תינוקם.
חוסר הבנת הסיבה לבכי התינוק יכול לגרום להורים חרדה שתשפיע על אופן התמודדותם עם המצב.
אופן התמודדות ההורים עם מצב זה יכולה להשפיע על עוצמת ומשך בכי התינוק.
בוצע מחקר תיאורי המבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם הורים ואחיות, על מנת לפתח הגדרה מקיפה לכאבי בטן בתינוקות- COLIC.
מאמר זה מציג את התפתחות ההגדרה, ההשלכות האבחנתיות, והשימוש הקליני בהגדרה המוצעת.
ההגדרה שנמצאת בשימוש נפוץ בספרות היא זו של (Wessel et al. 1954) הגורסת כי מדובר בתינוק צעיר בריא שאוכל היטב המפגין התקפים פתאומיים של חוסר שקט, או בכי שנמשכים בסה”כ יותר משלוש שעות ביום ומתרחשים לאורך יותר משלושה שבועות.
הסימפטום היחיד ל COLIC שיש עליו הסכמה בספרות הוא שתינוקות הסובלים מ- COLIC בוכים יותר ממה שמשוער כנורמאלי. בכי נורמאלי יכול לנוע על פי הספרות בין 2.5 שעות ליום ועד 2.5 שעות בשבוע. כאשר בכי נמשך יותר מאשר 2-3 שעות ביום הוא יחשב בדרך כלל כיותר ממה שמקובל כנורמאלי אצל הורים וכן אצל העובדים בשירותי הבריאות.
סימפטומים כמו כאב והצטברות גזים מקושרים בדרך כלל ל- COLIC אך אין ביסוס אימפירי לסימפטומים אילו.
תחילת הופעת ה-COLIC מתרחשת כאשר התינוק בן שבועיים עד שלושה. השיא מגיע במהלך החודש השני התופעה חולפת בין החודש השלישי לרביעי לחיים. הבכי מתרחש בדרך כלל בשעות אחר הצהרים המאוחרות ובערב, אינו חולף על אף ניסיונות הרגעה. אגרופי התינוק קמוצים, גבו קמור, רגליו מכופפות מעל הבטן, ופניו מעוותות, בנוסף הבכי מתואר לעיתים קרובות כלא צפוי.
התיאוריות המצויות בספרות באשר לסיבות הגורמות ל- COLIC הן: הפרעות גסטרואינטסטינליות, אופי התינוק (אישיותו), הפרעות של מערכת העצבים המרכזית, גורם הקשור לאינטראקציה בין ההורים לתינוק, ורמה קיצונית של סבל נורמאלי. נמצא קשר בין COLIC לאלרגיה לחלבון בחלב פרה. במחקר שבוצע נמצא כי 10% מהתינוקות שסבלו מ- COLIC חדלו לסבול מהסימפטומים כאשר הפסיקו לקבל חלבון מחלב פרה, וחזרו על עצמם כאשר התחדשה אספקת החלב. מחקר זה תרם לעדויות התומכות ברגישות לחלבון בחלב פרה באחוז קטן מהתינוקות שבוכים.
ממצאי מחקרים מראים קשר בין חרדה ועייפות של הורים ותגובתם לתינוק הבוכה דבר זה יכול להשפיע על תגובת התינוק להורים ובכך ליצור מעגל הרסני.
כל תיאוריה מסבירה חלק קטן מהמורכבות המצויה במושג COLIC בתינוקות.
מטרת המחקר היא לפתח הגדרה שתייצג את מורכבות המושג.
שיטת המחקר
הנתונים נאספו דרך ראיונות איכותיים לעומק עם: הורים לתינוקות הסובלים מ- COLIC ואחיות העובדות במרפאות בריאות הילד. איסוף וניתוח הנתונים התבסס על הגישה שראיונות איכותיים מנסים להבין את העולם דרך נקודת ההשקפה של הנבדקים. ישנה קדימות לגילוי המשמעות של חוויות אנושיות וחשיפת העולם החי של האדם, על פני הסבר מדעי. לאור כך במחקר זה נעשה ניסיון להבין את מושג ה- COLIC דרך החוויה של הורים החיים עם תינוק הנוטה לבכי ושל האחיות המנסות לסייע למשפחות במהלך תקופה מלחיצה זו.
מדגם
המדגם כלל 10 אחיות בריאות הציבור ו 26 הורים לתינוקות עם COLIC (סה”כ 12 אבות ו- 14 אמהות).
הקריטריון לבחירת האחיות כלל ניסיון של שנה אחת לפחות במרפאות לבריאות הילד. לכל האחיות הייתה שנת התמחות אחת בבריאות הציבור ובממוצע 11 שנות ניסיון. האחיות גייסו את ההורים על פי הקריטריונים: גיל 0-3 חודשים (כלומר באמצע תקופת ה- COLIC ), גילוי סימני אי שקט או בכי יותר מ- 3 שעות ביום, הבכי מתרחש ביותר משלושה ימים בכל שבוע נתון ונמשך יותר משלושה שבועות. הגיל הממוצע של האבות היה 32.5 הגיל הממוצע של האמהות היה 32. כל ההורים פרט לאם אחת עבדו מחוץ לבית בזמן לידת התינוק, בזמן הראיונות כל האמהות היו בחופשת לידה והאבות עבדו.
איסוף נתונים
ראיונות חצי מובנים. ההורים והאחיות התבקשו לספר על ה- COLIC של התינוקות ובכי התינוקות.
האחיות התבקשו לתאר ולהסביר האספקטים השונים בבכי תינוק באופן כללי. ההורים התבקשו לתאר את התנהגות הבכי של תינוקם וכיצד הם מבינים אותה. האחיות רואינו פעם אחת וההורים פעמיים. הראיון הראשון נערך באמצע תקופת ה- COLIC והשני לאחר שהיא הסתיימה. המרואיינים בחרו את מקום הראיון.
ממצאים
דרך תיאור הורים את התנהגות תינוקם עלו מספר סגנונות שונים של בכי ואי שקט. ניתן היה לחלק סגנונות אלו לשלוש קטגוריות: בכי עז, בכי שאינו ספציפי, בכי שקשור להאכלה.
לעומת זאת האחיות ציינו רק שני סגנונות בכי: בכי עז, ובכי שאינו ספציפי.
הורים השתמשו במושג COLIC עבור מגוון צורות של בכי. האחיות השתמשו במושג זה כאשר הבכי התאים לתיאור של בכי עז. הממצאים מראים כי הורים ואחיות עושים שימוש שונה במושג COLIC כמתאר תינוק בוכה.
אצל ההורים התגלתה מידה מסוימת של חוסר עקביות בשימוש במושג. מצד אחד COLIC תואר כחוויה נוראה, ומתישה שההורים קיוו להימנע ממנה, לכן הם לא היו להוטים לקרוא למצב COLIC. מצד שני ההורים הפכו לחרדים כאשר תינוקם בכה הרבה. עקב כך ש- COLIC נתפס בעיניהם כמצב יחסית בלתי מזיק הגדרת הבכי כנובע מ COLIC הרגיעה אותם. אחיות טענו כי COLIC אמיתי נדיר מאוד ולכן השתמשו באבחנה זו לבכי תינוקות לעיתים רחוקות.
בכי עז
בכי עז תואר כהתקפות של בכי עז והיסטרי. התינוקות היו מאוד מתוחים (דרוכים),מכופפים את רגליהם למעלה, סוגרים את אגרופיהם ו/או מקמרים את גבם. ההורים והאחיות הניחו שהתינוקות סובלים מכאב, הממוקם בבטן. הכאב הורגש בעיקר כאשר התינוקות ניסו להעביר גזים או צואה. כמות גדולה של גזים תוארה. בהתקפות בכי אילו התינוקות היו בלתי ניתנים לניחום. משך הבכי מסוג זה במחקר היה מגוון. חלק מהתינוקות בכו בצורה קיצונית זו לעיתים רחוקות, אחרים יכלו לבכות כך במשך 15-12 שעות ביום. אחיות התייחסו לבכי זה כ- COLIC אמיתי וטענו שיש לו סיבה פיזיולוגית כמו למשל חוסר בשלות של המעי. הסבר זה מתאים לתיאוריה כי COLIC נובע מהפרעה גסטרואינטסטינאלית. סיבה זו נותנת הסבר למקצת מקרי ה- COLIC ובכי בתינוקות. יש צורך בהסברים נוספים לצורות אחרות של בכי.
בכי ואי שקט לא ספציפי
בכי שאינו ספציפי הינו בכי מתמשך אך נורמאלי באיכותו. כלומר שאינו מורכב מצלילים גבוהים כמו בכי עז, וכן לא נצפו התנהגויות הקשורות לכאב כמו היפרטוניה ועוויות פנים. התינוקות לא היו שמחים באופן בולט אך הסיבה לבכי לא הייתה ברורה להורים. ההסבר שניתן לבכי מסוג זה על ידי ההורים היה: אישיות התינוק וצרכיו. וכן על ידי יכולת ההורים להבין את האותות שנותן התינוק.
כפי שתואר על ידי ההורים בכי זה הלך ופחת ככל שההורים נעשו מנוסים יותר בטיפול בילד. לכן ניתן להניח כי בכי זה הוא חלק נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לאור כך ניתן להבין את עמדת האחיות במחקר כי רוב חוסר השקט ובכי התינוקות הוא בעיה של מתחילים.
בכי ואי שקט הקשור להאכלה
לרוב התינוקות הבוכים במחקר היו קשים בהאכלה. כאשר האמהות ניסו להניק אותם הם התחילו לצרוח וסובבו את הראש מהשד, או שהיו מתחילים לינוק ולאחר מספר שניות שוב בוכים. בכי הקשור בהאכלה התרחש גם אצל התינוקות שבכו בכי עז וכן אצל אלו שבכו בכי לא ספציפי. דבר זה יכול לנבוע מבעיות של טכניקת האכלה. האפשרויות לבעיות בהנקה יכולות להיות: טכניקת המציצה של התינוק אינה טובה. אמהות תיארו תינוקות שלא הצליחו לתפוס את השד כפי שצריך. תינוקות אלו באופן עקבי תפסו את השד ושיחררו אותו. הנקה מושפעת מרמת הדחק(לחץ) של האמהות. תינוקות שבוכים הרבה מעלים את רמת הדחק באמהות. דבר זה משפיע על התינוקות וגורם לכך שיהיה יותר קשה להשביע את רצונם. העובדה שהתינוקות אכלו בקלות חלק מהארוחות, בעיקר במהלך הלילה כאשר הכל היה שקט ורגוע מחזקת את הרעיון כי בכי הקשור להאכלה קשור לרמה הכללית של אי שקט.
אחיות במחקר לא תיארו בכי עקב סיבות האכלה כקשור ל- COLIC.
דיון
במידה והעובדים בשירותי הבריאות יוכלו לאבחן את בכי התינוק כ-COLIC הם יוכלו להסיר הרבה מן הדאגות של הורים בנוגע לבכי. במחקר קודם נמצא כי הורים היו מתוסכלים וחרדים אם לא ניתן להם הסבר לבכי יתר על המידה של תינוקם. לטענת החוקרים אם ניתן היה להגדיר כמות מסוימת של בכי כסימן לבעיה היה זה מסייע להגברת המודעות לבעיות של בכי וכן מגביר את היכולת לסייע להורים.
מצב נורמאלי של בכי תינוק יקבל לעיתים רחוקות תשומת לב מיוחדת מצד אנשי מקצוע. לעומת זאת מצב שניתן לאבחן אותו יהיה קל יותר להתייחסות. כל טיפול מתבסס על הסיבה והאבחנה. כאשר אילו לוטים בערפל קשה לאנשי מקצועות הבריאות למצוא אסטרטגיה שתפתור את הבעיה.
הדרך הפשוטה ביותר לאבחן COLIC היא על ידי אומדן כמותי של בכי התינוק. המחקר הנוכחי מצביע על כך של- COLIC ישנן גם איכויות שונות המצריכות הגדרה של תת קבוצות בתוך המושג הרחב של COLIC. לטענת החוקרים חלוקתם את סוגי ה- COLIC ניתנת לשימוש בפרקטיקה.
דוגמא לשימוש אפשרי בחלוקה המוצעת היא לטפל בבכי מסוג עז בהתערבויות המכוונות לבעיה במעי כמו הימנעות מחלב פרה למשך מספר ימים או לתת לתינוק סוכרוז על מנת להפחית כאב ולהגביר רגיעה.
אם סוג הבכי הוא לא ספציפי ההתערבות המתאימה ביותר היא לתמוך בהורים ולייעץ להם כיצד להתמודד עם תינוק חדש. כאשר מדובר בבכי מסוג בעיות האכלה, לימוד אמהות כיצד להיניק, וכן האינטראקציה הרצויה בין האם לתינוק בעת האכלה ובנוסף הקפדה על סיטואצית האכלה רגועה. יכולים להיות חשובים בהפחתת כמות הבכי בכל תינוק הסובל מ- COLIC.
החלוקה המוצעת במחקר יכולה להוות כלי אבחנתי לאחיות וכן לאנשים נוספים העוסקים במקצועות הבריאות. על האחות להשתמש במידע התיאורי שמוסרים ההורים על מנת לגלות את סוג הבכי שגורם לבעיה העיקרית. בדרך זו ההתערבות הסיעודית הופכת לספציפית יותר.
לאור המחקר ההגדרה המוצעת ל-COLIC משלבת סוגים שונים של בכי ומפורטת בטבלה להלן.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!