אנו שמחים לארח כאן את פרופ’ אדלשטיין בסקירה בנושא חשוב זה. את הסקירה ערך פרופ’ אדלשטיין לבקשתנו, במסגרת כתבת התחקיר אשר פורסמה ב- e-Med לאחרונה אשר חושפת מצב אבסורדי לפיו מערכת הבריאות אינה מנצלת אפשרות לבצע בדיקות מסת עצם זולות וזמינות לגילוי מוקדם של אוסטיאופורוזיס, או נטייה לאוסטיאופורוזיס, ובכך מאבדת הזדמנות לחיסכון כספי גדול מאוד ושיפור איכות חיים של נשים וגברים רבים.
במסגרת כתבת התחקיר וכן הניתוח הכלכלי שנעשה, המוצג בפירוט רב יותר גם במדור כלכלת בריאות באתר, נמצא כי פוטנציאל החיסכון למערכת הבריאות והמשק עשוי להגיע למאות מילוני ש”ח ויותר.
מכיוון שפוטנציאל החיסכון מבוסס על ההנחה שכ- 20% מהנשים הצעירות יחסית שיאובחנו כבעלות סיכון גבוה לפתח אוסטיאופורוזיס, ויחלו בטיפול מונע הכולל שינוי תזונתי ו/או שימוש בתוספים תזונתיים, יצליחו אכן למנוע/לדחות את התפתחות האוסטיאופורוזיס, ביקשנו את התייחסותו של פרופ’ אדלשטיין, חוקר ומדען במכון וייצמן המשמש גם כיועץ מדעי של רשת הויטמינים והמינרלים GNC , אשר מובאת בסקירה זו.
מעיון בסקירה, נראה שהנחה זו של הצלחה של 20% מהמקרים המאובחנים למנוע/לדחות את התפתחות המחלה היא שמרנית וזהירה
אגב, ראוי לציין שהבדיקה המקדימה באמצעות טכנולוגיית אולטראסאונד, מכשיר האומניסס, פרי פיתוח של החברה הישראלית, סאן לייט, מבוצעת כיום ברשת חנויות GNC ועוד כמה מרכזים רפואיים אשר רואים חשיבות וצורך בגילוי ואיבחון מוקדם (הבדיקה הנכללת בסל הבריאות באמצעות מכשיר ה- DXA מאושרת כיום רק לגילאים מעל 65, ולגילאים צעירים יותר רק במקרה של שבר אוסטיאופורוטי קיים, או מקרה משפחתי בדרגה ראשונה, או במצב של BMI נמוך במיוחד).
עד כאן ההקדמה, ומכאן סקירתו של פרופ’ אדלשטיין:
לא אחת נשאלת השאלה האם איבחון מוקדם של נשים בגילאים שונים, כולל גיל של לפני הפסקת המחזור (40-50) , וטיפול מונע במקרים הרלבנטים עשוי לתרום למניעת התפתחות מחלת האוסטיאופורוזיס, ובנוסף, האם למהלך כזה יכולה להיות גם תועלת וכדאיות כלכלית.
באוגוסט 2002 התפרסמו 3 מטה-אנליזות אודות יעילות הטיפול המונע באוסטיאופורוזיס באמצעות:
כמו כן, התפרסם מחקר יפני אשר מדד את ה cost effectiveness של טיפול הורמונלי חלופי במניעת שברי עצם-צואר-הירך בקרב נשים יפניות.
המטה-אנליזה אודות יעילות מתן סידן למניעת אוסטיאופורוזיס כללה 15 מחקרים קליניים שהקיפו 1806 חולות. נמצא, שלאחר שנתיים טיפול ויותר, ובהשוואה לקבוצת הפלסבו, מתן סידן היה יעיל בהשפעתו על הפחתת קצב איבוד העצם. ההבדל מול נקודת ההתחלה היה 2% לטובת המטופלות בסידן, והסיכון היחסי לשברים היה נמוך יותר לגבי חוליות עמוד השידרה מאשר לאזורים אחרים בגוף.
המטה-אנליזה לגבי ויטמין D כללה 25 מחקרים קליניים, וכללה נשים שקיבלו לפחות 1 שנה את הויטמין. גם כאן נימצא השפעה משמעותית על קצב איבוד העצם, בשיעור של כ- 2% לשנה, למתן ויטמין D, ולגבי הסיכון היחסי לשברים בעמוד השידרה היתה ירידה גבוהה במיוחד.
המטה-אנליזה לגבי טיפול הורמונלי חלופי (HRT) כללה 57 מחקרים קליניים בנשים לאחר הפסקת המחזור, ההשפעה היתה גדולה במיוחד בחיזוק של מסת העצם , אשר עמדה על 6.76% פחות איבוד עצם בנשים שקיבלו HRT במשך 2 שנים, וירידה גבוהה בסיכון היחסי לשברים. ההשפעה היתה על כל עצמות הגוף, לא רק בעמוד השידרה.
בהערכה היפנית אודות החיסכון הכספי בטיפול מונע לאוסטיאופורוזיס באמצעות HRT נמצא שקיים אכן חיסכון כספי, אך להערכתם, ביפן, החיסכון אינו מאוד מרשים. להערכתי, הדבר נובע בעיקרו מכך שבמחקר זה, האיבחון לאוסטיאופורוזיס נעשה באמצעות ה- DXA, ועלות הבדיקה ביפן באמצעות טכנולוגיה זו גבוהה מאוד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!