הרחבת מספר הבדיקות לאיבחון מוקדם של נשים (מעל גיל 45) עם נטייה לפתח אוסטיאופורוזיס באמצעות טכנולוגיה חדשה זולה וזמינה (אולטרה-סאונד, פיתוח של חברת סן-לייט הישראלית) באמצעות הכללת הבדיקה בסל הבריאות היא בעלת פוטנציאל חיסכון של מאות מיליוני ש”ח למשק.

כך עולה מניתוח כלכלי-רפואי שערכה חברת הייעוץ ב.ג.פתרון עסקי מקבוצת e-Med המתמחה במחקרים וניתוחים פרמקואקונומיים.

את הניתוח ערכה החברה עבור חברת GNC ישראל אשר משתמשת בטכנולוגייה של חברת סן לייט לצורך ביצוע בדיקות בחנויות הרשת בישראל.

ע”פ תוצאות המודל פוטנציאל החיסכון נטו למשק נע בין 450 מיליון ש”ח לכ- 10 מיליארד ש”ח. כל זיהוי מוקדם של נטייה לפתח אוסטיאופורוזיס וטיפול מונע מוצלח מבעוד מועד (באמצעות שינוי תזונתי ופעילות גופנית) אמור לחסוך למשק כ- 450,000 ש”ח, וזאת ע”פ עבודה שנעשתה בשיתוף עם משרד הבריאות לקראת כנס הסכמה בנושא אוסטיאופורוזיס שנערך בשנת 1999.

בקבוצת הגילאים 45-65 יש כ500,000- נשים, מהן 10% , כ50,000- הן בסיכון לפתח אוסטיאופורוזיס.

כאשר מניחים הנחות מינימליסטיות לפיהן הכללת הבדיקה במסגרת סל הבריאות (ובמקביל יצירת זמינות גבוהה לביצוע הטיפול והרחבת מודעות לצורך ולחשיבות באמצעות המדיה, ציבור הרופאים והצוות הרפואי) תגרום רק ל10%- מהנשים בקבוצת הגילאים להבדק (כלומר 50,000 נבדקות), ושמתוכן יאותרו 10% כקבוצת סיכון (כלומר, 5,000 נשים) , אשר יחלו בטיפול מונע, אשר יסייע וימנע את התפתחות המחלה בקרב 20% מהן, כלומר, 1,000 נשים בלבד המשמעות הכלכלית למשק היא חיסכון ברוטו של 450 מיליון ש”ח. ההשקעה, היינו ביצוע הבדיקות, נאמדת בעלות של …900,000 ש”ח. כלומר בחישוב נטו חיסכון פחות ההשקעה הנדרשת לביצוע הבדיקות לכל אותן נשים שייבדקו (50,000 נשים), הרווח למשק הוא כ- 449 מיליון ש”ח.

גם אם נגביל את הערכת עלות מחלת האוסטיאופורוזיס לעלות הישירה הנגרמת למערכת הבריאות , עדיין מדובר בחיסכון נטו של מאות מיליוני ש”ח.

הנחות קצת יותר אופטימיות לגבי שיעור הנשים שיבדקו, ושיעורי הצלחה של טיפול מונע , יגדילו את פוטנציאל החיסכון באופן משמעותי ביותר.

למשל, במקרה שבו 50% מהנשים בקבוצת הגילאים תבצענה את הבדיקה, ושיעור ההצלחה של הטיפול המונע יעלה ל- 50%, החיסכון נטו (בניכוי עלות ביצוע הבדיקות) יגדל לרמה של כ5.8- מיליארד ש”ח.

לאור מימצאים אלו, דחיית הבקשה להכללה בסל הבריאות של בדיקה זו, וההמנעות מצד מרבית קופות החולים לאפשר הרחבת הזמינות של ביצוע הבדיקות במסגרות השונות של שירותי הקופה, נראית תמוהה. לפי חברת סן-לייט, מפתחת ומשווקת מכשיר האומניסס, הסיבות לדחיית הבקשה להכללה בסל הבריאות היו עד כה על רקע הטענה של חוסר מידע מספיק לגבי מהימנות ודיוק המכשיר, למרות המחקרים שנעשו בחו”ל ואשר הוצגו במסגרת הבקשות, והאישור הקיים למכשיר ע”י ה- FDA ורשויות אירופאיות אחרות.

טיעון אחר שהושמע ע”י גורמים בקופות החולים ומשרד הבריאות הייתה שיש מספיק מכשירי DXA בארץ, ואין צורך ביותר בדיקות. ביצוע בדיקת צפיפות עצם באמצעות מכשיר DXA , שהוא מכשיר רנטגן נייח, מאושר כיום בסל הבריאות לנשים מעל גיל 65 (אחת ל5- שנים), או לנשים מעל גיל 50 אשר מוגדרות כקבוצת סיכון (רקע משפחתי, שבר אוסטיאופורטי קיים, BMI מתחת ל- 19 , ובעלי גרורות של סרטן עצמות).

מול טיעונים אלה השוללים הכללת בדיקת האולטרהסאונד של סן-לייט, נראה שאישור לביצוע הבדיקות כבדיקה מוקדמת בלבד לנשים צעירות יותר, ואשר ממילא מכוון לאתר נטייה לצורך התחלה של טיפול מניעתי בהתאם לצורך (ולכן “רמת הדיוק” פחות קריטית שכן אינה מהווה עדיין קריטריון לתחילת טיפול תרופתי ) נראה שפוטנציאל החיסכון ושיפור בערכים בריאותיים עולה על ה”סיכון” לאי דיוק בתוצאות הבדיקה (שכאמור, לטענת המפתחים והמשווקים לא קיים כלל), וממילא הייעוד והיכולת של 32 מכשירי ה- DXA הקיימים כיום בארץ אינו יכול לכסות את אוכלוסיית המטרה אליה מכוונת בדיקת האולטרהסאונד של סן לייט.

ועד שישתכנעו במשרד הבריאות, קופות החולים וועדת סל הבריאות שיש מקום ורציונל כלכלי-בריאותי להרחיב את היקף הבדיקות המוקדמות, מומלץ בהחלט לשקול הפנייה של מטופלות מתאימות לבצע את הבדיקות הנ”ל (שאפשריות בסניפי GNC ועוד מס’ מקומות), הגם שעדיין זה יהיה ללא מימון וכיסוי של ביטוח הבריאות…