AMD הינו הגורם המוביל לעיוורון בגיל המבוגר בעולם המערבי ו-AMD עם נאווסקולריזציה אחראי לקרוב ל- 90% מהמקרים עם איבוד ראיה חמור כתוצאה ממחלה זו. הטיפול בנאווסקולריזציה מחוץ לפובאה וליד הפובאה בפוטוקואגולציה עם לייזר הוכח כיעיל אך הטיפול ב- CNV מתחת לפובאה יותר בעייתי. ב- 1993 הציגו Machmer ו- Steinhorst גישה טיפולית חדשנית שהתבססה על גרימת היפרדות רשתית באופן מלאכותי, רטינוטומיה של 360 מעלות וטרנסלוקציה של הפובאה לאיזור של פיגמנט אפיתל רטינלי בריא. למרות העניין שעוררה, השיטה לא התקבלה בזמנו בגלל שיעור הסיבוכים הגבוה. הבעיות העיקריות שהתעוררו כללו PVR והטיה של התמונה. כדי לפתור את בעיית ההטיה של התמונה Eckardt וחבריו שילבו רוטציה של המקולה עם רוטציה מתקנת של העין באמצעות ניתוח השרירים החוץ עיניים. ב- 1998 De Juan וחבריו פתחו פרוצדורה של טרנסלוקציה מקולרית מוגבלת ללא רטינוטומיה רחבה בעזרת קיצור הסקלרה והשלימו את הטיפול בפוטוקואגולציה באיזור שלא כולל את הפובאה. פרוצדורה זו פחות מורכבת מרטינוטומיה של 360 מעלות אך ההזזה של הפובאה מועטה ובלתי צפויה.
במחקר שבוצע במחלקת העיניים ב- Middelheim Hospital, Antwerp, Belgium נבדקה התוצאה הפונקציונלית בקבוצת חולית שעברו ניתוח טרנסלוקציה מקולרית מלאה עם רטינוטומיה של 360 מעלות. הניתוח בוצע כטיפול ב- AMD עם נאווסקולריזציה כורואידלית מתחת לפובאה.(5)
קבוצת המחקר כללה 50 עיניים של 50 חולים עוקבים עם AMD ונאווסקולריזציה סב-פובאלית שעברה את הניתוח מינואר 1999 ועד יולי 2000. בכל העיניים בוצע גם ניתוח מאזן של השרירים החוץ עיניים. משך המעקב היה מ- 12 ועד 36 חדשים (מדיאן 21, סטיית תקן 5.4).
בעקבות הניתוח חדות הראיה (המתוקנת) שופרה ב- שתי שורות סנלן או יותר ב- 33 (66%) עיניים ונשארה ללא שינוי ב- 28%. רק 3 עיניים שהיוו 6% היתה ירידה בראיה ביעור של שתי שורות או יותר לאחר הניתוח. חדות הראיה הסופית היתה 20/50 או טובה יותר ב- 32% מהמקרים, כאשר במעט עיניים יחסית – 8 עיניים שהיוו 16%, הראיה בסוף המעקב היתה פחות מ- 20/200. 34 חולים (68%) היו מסוגלים לקרוא דפוס עיתון עם תיקון “שיגרתי” של 3+ עד 4+ או באמצעות מערכות הגדלה חזקות יותר. יתר החולים יכלו לקרוא עם מערכות הגדלה. הסיבוכים כללו PVR ב- 9 עיניים (18%), נאווסקולריזציה כורואידלית חוזרת ב- 5 עיניים (10%), דיפלופיה ב- 3 עיניים (6%), דימום כורואידלי בשתי עיניים (4%) וחור מקולרי בעין אחת. בעין אחת היתה גם היפוטוניה זמנית.
המסקנה היתה, שהיות ו- 68% מהחולים השיגו חדות ראיה שמאפשרת קריאה באמצעות משקפי קריאה, ניתוח טרנסלוקיה של הפובאה מסוג זה יכול להיחשב לגישה טיפולית יעילה בחולים עם נאווסקולריזציה מתחת לפובאה. חשוב לכן להגדיר טוב יותר את האוכלוסייה שתפיק ממנו את היתרון המרבי.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!