rchives of Dermatology June 2002 Volume 138, Number 6
Orengo IF, Gerguis J, Phillips R, Guevara A, Lewis AT, Black HS
Archives of Dermatology. 2002;138(6):751-755
Celecoxib, מעכב של ציקלואוקסיגנז 2 כמונע גידולי עור לאחר חשיפה לקרינה על סגולית.
רמות מוגברות של פרוסטגלנדינים כמו PGE2 נמצאו בגידולים ממאירים במו שד, אזופגוס, קיבה, ריאות או גידולים קולורקטליים.UV המביא לעליה בפרוסטגלנדין זה תואר גם בממאירויות העור.
יצירת הפרוסטגלנדינים מתווכת על ידי שני אנזימים COX-1 ,2 ( ציקלואוקסיגנז מסוג 1 ו-2).
המביאים ליצירת הPG מחומצה ארכיאידונית.
חוסמי אנזימים אילו ידועים לנו היטב ( NSAID’S?) . המחברים בדקו השפעת אחת התרופות מקבוצה זו, על 75 עכברים ערומים שנחשפו למנות קרינה גבוהות של UV-B.
הן מנות נמוכות והן מנות גבוהות של התרופה הביאו להארכת משך הזמן עד להופעת גידולים ולהקטנת מספרם בהשוואה לקבוצת ביקורת.
למינון הגבוה הייתה השפעה נוספת קטנה בהשוואה למינון הנמוך. הממצא המעניין היה שרמות ה-PGE2 בדם או באפידרמיס, היו זהות בין קבוצת הביקורת לקבוצה המטופלת. מכאן, מסיקים המחברים כי ל- Celecoxib, אין השפעה על הרמות הנורמליות של PGE2 וכי אין הפרעה “למשק הבית” הנורמלי של הרקמה, אלא הפרעה רק לתהליך החריג ולכן הם סבורים כי יתכן ולתרופה תפקיד כימופרבנטיבי בגידולי עור .
לציין כי מחקר גדול רב לאומי לגבי השפעת התרופה בגידולי המעי הגס מרוכז ע”י פרופ’ נדיר ארבר
מ”איכילוב” הנחשב כמומחה עולמי בתחום זה. יתכן כי שילוב של אחת מתרופות אילו עם רטינואידים או בלעדיהם נושא אכן בשורה בתחום מניעת נגעים סרטניים בעור.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!