מאחר והשמנה משפיעה על עמידות לאנסולין, הרי ירידה במשקל הוא אתגר תראפוטי חשוב לאנשים סוכרתיים מטיפוס 2.
מחקרים קצרי מועד, הראו אכן שירידה במשקל שלוותה בשיפור בעמידות לאנסולין, שפרה גם את מצב הגליקמיה, דיסליפידימיה ואף הביאה לירידה בלחץ דם. אולם, מחקרים ארוכי טווח הנתונים על הפרמטרים שהוזכרו לעיל אינם בנמצא. הסיבה, שרוב האנשים אינם מסוגלים להחזיק ולהמשיך בירידה במשקל לאורך זמן, זה בגלל חוסר האיזון בין כמות האנרגיה הנאכלת, כמות האנרגיה המנוצלת (energy expenditure). משקל גוף מווסת לפחות בחלקו הגדול ע”י מערכת העצבים המרכזית. מערכת זו מושפעת מגורמים גנטים. יתירא מכך, כתוצאה מגורמים סביבתיים לעתים קרובות, ירידה במשקל נעשה קשה יותר לאלו, שבאופן גנטי נוטים לפתח השמנה.
קיימות מספיק הוכחות המראות, כי תכניות בהן יש שילוב של חנוך, הדרכה אישית, הורדה בכמות השומן בדיאטה וכמות האנרגיה “הנאכלת”, פעילות גופנית מתמידה וקשר מתמיד עם ה”מטופל” הם המתכון להשגת ירידה במשקל ארוכת טווח ויציבה של 7% 5% מנקודת ההתחלה. השומן בדיאטה הוא כנראה המרכיב התזונתי החשוב שיש להגביל.
פעילות גופנית כשלעצמה היא אמנם בעלת אפקט מתון על משקל גוף. אולם, יש לעודד פעילות זו מאחר והיא משפרת עמידות לאנסולין ולמעשה מורידה רמות גלוקוז לאורך זמן.
טפול התנהגותי לבד להורדת משקל אף הוא בעל אפקט מתון ביותר. אי לכך, שילוב של טיפול התנהגותי עם הגישות שהוזכרו לעיל יועיל יותר. עם כל זאת, עדיין אין הגדרה ברורה באשר לאסטרטגיה כיצד לטפל ולמנוע השמנה.
הדיאטות לירידה במשקל בעלות 1000 500 קלוריות שזו כמות נמוכה מזו הדרושה לקיום, יכולות לגרום לירידה במשקל עד לכדי 10% מהמשקל ההתחלתי. הדווחים בספרות מראים שאם דיאטה זו אינה מלווה בתכנית כללית של הורדה במשקל הכוללת את הכללים שמנינו לעיל הרי לאורך זמן אין ערך רב לדיאטות מסוג זה. רוב האנשים שבים למשקלם הקודם. תחליפי ארוחות שבד”כ מסופקות כפורמולות הן טובות וגורמות לירידה משמעותית במשקל גוף אך שוב, על מנת לשמר את הירידה במשקל יש להמשיך בפורמולות אלו כמעט כל הזמן, דבר שקשה להתמדה. דיאטות דלות קלוריות (very low caloric diets – VLCD) בעלות תכולה של 800 קלוריות ליום נמצאו כגורמים לאיבוד משקל המלווה בשיפור ברמת הגליקמיה והליפידים באנשים סוכרתיים מטיפוס 2. כאשר מפסיקים עם הדיאטות האלו תוספת המשקל או החזרה למשקל גוף קודם הוא תופעה ידועה. כנראה שדיאטה מסוג זה אין לה הרבה ערך בחולי סוכרת טיפוס 2 ושוב אם רק תלווה בתכנית כוללנית כפי שהוזכר.
באשר לשימוש בתרופות לירידה במשקל, הנתונים כיום, מראים שכנראה ותרופות אלו יהיו יעילות להורדת במשקל באנשים שמנים הסובלים מסוכרת סוג 2, אולם השפעתם מתונה. יתירא מכך, הנתונים מראים שתרופות אלו יעילות רק אם הן משולבות בתכנית מיוחדת לאורח חיים המבוסס על העקרונות שהוזכרו לעיל. מכל מקום, רק אנשים שיש להם BMI מעל 27 יכולים להשתמש בתרופות אלו.
לא כאן המקום להיכנס לטיפול באמצעות ניתוחים וקיצורי קיבה. מכל מקום התערבות כזאת מומלצת רק לאנשים להם BMI גבוה מ- .27kg/m2
המלצות
רמת הוכחה A
* באנשים שמנים שבד”כ סובלים מעמידות לאנסולין מומלץ מאד להוריד את כמות האנרגיה הנאכלת. ירידה מתונה במשקל משפרת את מצב העמידות וכמובן רמות הגלוקוז יורדות הכל לטווח הקצר.
* תוכנית מובנת המבוססת על שנויים בהרגלי אכילה ואורח חיים כולל חנוך, ירידה בכמות השומן (פחות מ- 30% מסה”כ האנרגיה ליום), ירידה בסה”כ האנרגיה הנאכלת, פעילות גופנית מתמידה, וקשר עם המטופל יכולה להביא לירידה במשקל עד כדי 5% -7% ולאורך זמן.
* פעילות גופנית ושנויים התנהגותיים הם היעילים כשלוב באסטרטגיה לאיבוד משקל. פעילות גופנית מסייעת לשמירה לירידה במשקל.
* שימוש בדיאטות הסטנדרטיות כאמצעי להורדה במשקל כאשר הן האמצעי היחידי, אינן יעילות להורדת משקל לאורך זמן. תכנית מובנת ואנטנסיבית לאורח חיים הכרחית לירידה במשקל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!