אייל שלום,
לאילו תופעות לוואי יש לצפות בזמן השימוש בתרופה Roaccutane?
ד”ר עדי
תשובה
עדי שלום,
ניתן לחלק את תופעות הלוואי לתרופה Roaccutane שהחומר הפעיל בה הינו Isotretinoin לשניים: נפוצות ורציניות. בין התופעות הנפוצות יותר ניתן למצוא יובש של העור המלווה בקשקשת, דלדול של העור, אודם וגרד. כמו כן העור עלול להפוך לפגיע יותר כך שכל חבלה עלולה לגרום לשלפוחיות. תתיכן גם היפרפיגמנטציה של העור, יובש של הרקמות הריריות באף (ייתכן גם דימום אפי קל), כן של רקמות הגרון (תופעה שיכולה להיות מלווה גם בצרידות, של רירית העין. תיתכן ירידה בסבילות לעדשות מגע ולעיתים נדירות keratitis. תתיכן גם הפרעות בראייה (כולל ירידה בראיית לילה, בעת עור וראייה מטושטשת ומגוון רחב של בעיות עיניים אחרות) במקרה כזה יש להפנות למומחה עינים ולשקול הפסקת טיפול. ייתכן גם דלדול של השיער שיפסק עם הפסקת התרופה ולעיתים נדירות שיעור יתר. דווח גם על עלייה שפירה בלחץ דם תוך גולגולתי (יש להימנע משימוש במקביל לאנטיביוטיקה מקבוצת טטרציקלינים). כמו כן דווח על כאבי ראש, בחילות הקאות, חולשה, סחרחורת והזעה. כמו כן נצפו כאבי שרירים ומפרקים. דווח גם על עלייה בריכוז הקריאטנין.
לעיתים נדירות דווח על צהבת ודלקת כבד. קיימים דיווחים על עליית טריגלצרידים עם סכנה לדלקת לבלב כאשר הריכוזים מעל 8 גרם/ליטר. דווח גם על דלקת כלי דם על רקע אלרגי ו granulomatous lesions.
תופעות לוואי אחרות רציניות וחמורת כוללות שינוי מצב רוח (כגון דיכאון עמוק קיימים דיווחים גם על פסיכוזות), התכווצויות, שינויים במחזור החודשי, היפראוריצמיה, inflammatory bowel disease, דלקת בגידים, שינוי בעצמות, paronychia וזיהומים מסוג גרם חיובי, טרומבוציטופניה, טרובוציטוזיס, ניוטרופניה ואנמיה, הגדלת בלוטות לימפה ושתן דמי וחלבון בשתן.
התרופה הינה טרטוגנית ויש להימנע מהריון בזמן לקיחתה. יש לקחת אמצעי מניעה חודש לפני, במהלך וחודש אחרי הטיפול בתרופה. יש להימנע מתרומת דם לפחות חודש לאחר הטיפול. יש למדוד תפקודי כבד ושומנים בפלסמה לפני תחילת הטיפול, חודש לאחריו ולאחר מכן כל שלוש חודשים. יש להימנע מלהסיר שיער באמצעות שעווה במהלך הטיפול ו 5-6 חודשים לאחריו בשל החשש לקריעת רצועות מהעור. יש להימנע מהסרת עור או נזק לעור במהלך ו 5-6 חודשים לאחר הטיפול בשל החשש להצטלקות.
קיימת התווית נגד לשימוש בתרופה במהלך ההריון, הנקה באם קיימת הפרעה בתפקודי כבד או כלייה,
hypervitaminosis A והיפרליפידמיה.
המידע לתשובתה זו נלקח מה BNF 41, Lexi-Drugs וdrugdex 2001.
שאלה
אייל שלום,
מה ידוע על בטיחות מריחת שטח גוף רחב לטיפול בפטרת עור שטחית בדקטרין או אגיסטן בהריון החל מטרימסטר שני?
אודה על צירוף מראי מקום מתאימים
תודה
ד”ר ל.פ
תשובה
שלום דר’ ל.פ
בחיפוש שערכתי במאגר הנתונים REPROTOX מאגר המתמחה בשימוש בתרופות בזמן הריון עולה כי רק חלק קטן מתרופה זו אשר ניתן במתן וגינלי נספג סיסטמי (10-3 אחוז). במסגרת מחקר רחב שסקר 32804 לידות של תינוקות בריאים שמתוכם 7.7% נולדו לאימהות אשר השתמשו ב CLOTRIMAZOLE (אגיסטן, מיקו-הרמל או קלוטרימזול) בשימוש ווגינלי או חיצוני. במחקר זה נמצא כי זמן ההריון הממוצע ומשקל הלידה היו גדולים יותר. בשל תוצאה זו הועלתה ההשערה כי שימוש ב CLOTRIMAZOLE במהלך ההריון מקטין באופן משמעותי את שיעור הלידות לפני הזמן מכיוון שהתרופה נותנת מענה אפקטיבי לטיפול בפטרת של אברי מין. כמו כן לא נמצאה עלייה בשיעור הפגמים המולדים בקרב התינוקות שנחשפו לתרופה. לא צויין בתקצירים של מאמרים אלו זמן החשיפה וגודל שטחי הגוף שנחשפו. יש לזכור כי המידע מתייחס לחומר הפעיל ולא לחומרים בלתי פעילים בתכשירים שהוזכרו. בנוגע ל MICONAZOLE החומר הפעיל בדקטרין הרי שאין לגביו מידע חד משמעי בנוגע למריחה במהלך ההריון. החומר מסווג כקטגוריה C על פי ה FDA. כמו כן מכיוון שתרופה זו נספגת בכמות קטנה ביותר מהוגינה אין להשתמש בו בטרימסטר הראשון להריון אלא אם הדבר חיוני לשלומה של המטופלת. לעומת זאת ממידע שהתקבל לאחר מעקב בחולות שטופלו בתרופה במהלך ההריון לא הראה תופעות בלתי רצויות או סיבוכים בקרב תינוקות שנולדו לאמהות אלו (עלון לרופא של Monistat-7(R), 1988, Schenk et al. 1974, Culbertson 1974. בנוגע למריחה על שטחי גוף נרחבים גם בתרופה זו לא הצלחתי לאתר מידע בנוגע לסוגייה זו. כמו כן גם במאגר הנתונים Reprotox הדעות חלוקות לגבי השימוש בתרופה במהלך ההריון ועיקר המידע מתייחס לטיפול בתרופה בפטרת ווגינלית. מידע נוסף במאגר נתונים זה מצביע על האפשרות כי הן Clotrimazole והן miconazole יכולים לגרום לירידה בייצור טסטוסטרון iv-vitro אך לא ידוע אם לתרופות אלו השפעה דומה in-utero. לסיכום אין די מידע לקבוע האם מריחה של חומרים אלו על גבי שטחי עור נרחבים לטיפול בפטרת עור שטחיות החל מהטרימסטר השני להריון הנה בטוחה. למידע נוסף ניתן לפנות ליחידה למידע תרופתי המתמחה במתן תרופות בזמן הריון ואשר נמצאת בבית חולים אסף הרופא.
אין במידע בתשובה זו המלצה לשימוש בתרופה. התשובה למידע לקוחה מתוך Reprotox ו Drugdex Drug Evaluation ונכונה למהדורה מספר 110 שתוקפה פג ב 12/2001.
מראי המקום למידע שצויין בתשובה זו הינם.
Clotrimazole:
Czeizel AE, Rockenbauer M: A lower rate of preterm birth after clotrimazole therapy during pregnancy. Pediatr Perinat Epidemiol 1999; 13:58-64.
Czeizel AE, Taoth M, Rockenbauer M: No teratogenic effect after clotrimazole therapy during pregnancy. Epidemiology 1999;10: 437-40.
Miconazole:
Culbertson, C: Monistat: a new fungicid for treatment of vulvovaginal candidiasis. Am J Obstet Gynecol 120:973-976, 1974/
Davis JE et al: Comparative evaluation of Monistat and Mycostatin in the treatment of vulvovaginal candidiasis. Obstet Gynecol 44: 403-406, 1974.
McnNellis D et al: Treatment of vulvovaginal candidiasis in pregnancy: a comparative study. Obstet Gynecol 50:674-8, 1977.
Jick H et al: First trimester drug use and congenital disorders. JAMA 246: 343-6, 1981.
Weisberg M: Treatment of vaginal candidiasis in pregnant women. Clin Ther 8: 563-7, 1986.
Rose FW et al: Pregnancy outcomes after first-trimester vaginitis drug therapy. Obstet Gynecol 69: 751-5,1987.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!