רפואה דחופה

מדוע הסיכון לתמותה מאוטם שריר הלב גבוה פי 2 בנשים בהשוואה לגברים ?/מאמר אורח מאת ד”ר אביטל פורטר (*)

לאחרונה פורסמה מטא-אנליזה בJama of Internal Medicine אודות הבדלים מגדרים בתמותה מאוטם  חד, STEMI, המטופל בהתערבות בצנתור דחוף (PPCI). (סיכום המאמר באי-מד, בקישור זה)

במחקרים שהוכללו היו כ-18,555 נשים ו-49,981 גברים. נמצא כי הסיכון לתמותה מכל סיבה במהלך אשפוז היה גבוה בנשים פי  2 מאשר בגברים, וכי  הסיכון לתמותה מכל  סיבה במהלך השנה לאחר האוטם היה גבוה פי  1.5 בנשים  מאשר בגברים. כשנעשה תקנון לגיל וגורמי סיכון, הקשר המגדרי לתמותה נחלש.

מדוע לנשים תוצאים גרועים יותר מגברים?

1)נשים מפתחות מחלה כלילית ואוטם חד בשריר הלב בגיל מבוגר מגברים. הן חולות יותר, ובעלות  שיעור גבוה יותר של  גורמי  סיכון: סוכרת, יתר לחץ דם,  ושומני  דם  מוגברים.

2) נשים מגיעות מאוחר יותר ( זמן מתחילת תסמינים לאנגיופלסטיה ראשונית ארוך סטטיסטית מובהק)  מגברים לקבלת טיפול רפואי מציל חיים.

האיחור הינו  שילוב של  פנייה מאוחרת של  הנשים לקבלת עזרה רפואית, ואבחון  מאוחר.

3) ההסתמנות הקלינית של  נשים קשה יותר (KILLIP CLASS ) בעת  האוטם החד.

4) נשים מקבלות משמעותית פחות מגברים טיפולים מצילי חיים (טיפול תרומבוליטי, צנתור טיפולי ראשוני ,תרופות נוגדות תסיות).

5) שיעור תופעות  דמם, סיבוכי צנתור וסיבוכים אחרים גבוה יותר בנשים.

כלומר לא ההבדל  הגנטי בין  נשים  וגברים מוביל לתמותה מוגברת מאוטם  חד, אלא היותן מבוגרות וחולות יותר, בשילוב הגעה מאוחרת לקבלת טיפול מציל חיים , ושיעור סבוכים גבוה ,מסבירים  את ההבדל המגדרי.

מחברי המאמר מסכמים כי כיוון שחלק גדול  מהגורמים הנ”ל הם  בני שינוי, וכי יש משמעות רבה הן לאבחון גורמי  סיכון כבר בגיל  צעיר, וטיפול  מיטבי מוקדם, כמו גם לשיפור האבחון והטיפול  הניתנים  לנשים.

על מנת לשפר הפער המגדרי, יש לשפר אבחון  וטיפול בגורמי  סיכון מסורתיים, ולעודד הרגלי  חיים  בריאים (הימנעות מעישון, שמירה על  משקל  תקין  ופעילות  גופנית קבועה). כמו כן, יש להגביר המודעות לעובדות נוספות, שלחלק מהציבור כולל הרפואי,  הינן  פחות מוכרות:

1.לנשים גורמי  סיכון ייחודיים הניתנים לאיתור מוקדם.  תקופת  ההיריון מהווה “מבחן מאמץ” ובה ניתן לאתר נשים שהן  בסיכון לפתח מחלת לב וכלי  הדם (נשים  שפתחו  סוכרת הריונית/ יתר לחץ  דם  הריוני / רעלת  או  קדם  רעלת / עליית  משקל קיצונית למשל)-

לאחרונה פורסמה סקירה גדולה בcurrent opinion of cardiology

סקירה זו  חושפת  את  הקשר בין “התנהגות “האישה בהיריון לסיכוייה לפתח התקף  לב או  שבץ  מוחי בעתיד.

הכרת  נתונים אלה עי ציבור הנשים  והצוות המטפל יכול  לסייע באיתור  מוקדם  של נשים עם  פרופיל מסוכנות לתחלואה לבבית.

2 . לבריאות לב בנשים השפעה ניכרת הורמונאלית– סביב  הפסקת  המחזור החודשי  ולאחריו,  עולה שיעור יתר לחץ  דם,  סוכרת, כולסטרול  מוגבר והשמנה בקרב הנשים, ובהתאם  עולה התחלואה הלבבית . בגיל  זה חשוב לערוך    הערכת סיכון ” עדכנית, ולטפל בגורמי הסיכון כמו  גם  לעודד אורח חיים  בריא.

בנוסף, יש חשיבות רבה להעלאת מודעות התחלואה הלבבית בקרב הנשים כמו  גם הכרת תסמיני התקף  לב (לרבות הייחודים לנשים “  לא טיפוסיים”), וזאת  על מנת  לקצר העיכוב באבחון  וקבלת טיפול רפואי  מהיר.

לאור חשיבות הנושא, וכאמצעי  לקדם בריאות לב וכלי  הדם בנשים יערך  בדצמבר -10/12/2014,בסינמה סיטי, כנס מקצועי ראשון  מסוגו של  מחלות  לב בנשים.

מטרת  כנס זה, בו  ירצו מומחים מהשורה הראשונה מהארץ ומח”ול, ליצור חיבור בין קהל  המטפלים בנשים לאורך  חייהן  (גניקולוגים , רופאי משפחה ,וקרדיולוגים) ודיאלוג רפואי  שהאישה מרכזו.

מטרה נוספת היא להעלות מודעות בקרב הציבור בכלל והנשים בפרט, לאיתור וטיפול מוקדמים בגורמי סיכון , כמו גם העלאת מודעות לתסמיני  התקף  לב ואירוע מוחי בנשים , ושיפור זמני  הגעה לקבלת  טיפול רפואי.

(*) ד”ר אביטל (טלי) פורטר,  בוגרת  הפקולטה לרפואה אוניברסיטת בן  גוריון . מומחית לרפואה פנימית ולקרדיולוגיה, מרצה בפקולטה לרפואה סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומנהלת  אשפוז קרדיולוגיה (ביניים-לב) , והמרכז לבריאות לב האישה, במרכז רפואי  רבין- בילינסון,  פתח תקווה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לפני הלידה לחסר קיצוני במזון מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בבגרות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר ארוך הטווח בין חשיפה לפני הלידה לרעב ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2 בבגרות באמצעות נתונים מההולודומר, הרעב מעשה ידי אדם באוקראינה. בשנים 1932-1933 המשטר […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה