למעלה ממחצית החולים עם אנאפליקסיס פונים מאוחר לקבלת טיפול רפואי (מתוך כנס World Allergy Congress)

מאת ד”ר בן פודה שקד      

                              

במחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) ובו ביקשו חוקרים לבחון את השימוש של חולים עם אנאפילקסיס בתרופות ואשר הגורמים לעיכוב בפנייתם לקבלת טיפול רפואי, נמצא כי קרוב לשני שליש מהחולים עם מרשם לאפינפרין בהזרקה עצמית (Self-injectible Epinephrine, SIE) לא עשו בו שימוש עד להגעתם לחדר המיון.

החוקרים מסבירים כי בארצות הברית, בין 1,000 ל-2,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מתגובת אנאפילקסיס, פעמים רבות כזו הקשורה במזון בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים, וכי רבים ממקרי תמותה אלו הינם ניתנים למניעה. הם מציינים כי עד כה קיים מחסור במחקרים בנושא אשר מתייחסים לידע של החולים אודות מחלתם, וטוענים כי חינוך החולה הינו גורם מרכזי במניעת עיכוב בקבלת טיפול רפואי- הן ביחס לפניית החולה לחדר מיון והן ביחס לשימוש שעושה ב-SIE. במחקרם זה, אספו החוקרים מידע באמצעות שאלונים אשר ניתנו לחולים בעודם בחדר המיון וכן באמצעות מעקב טלפוני.

במחקר נכללו 42 חולים (מהם 26 נשים) אשר התקבלו בחדר מיון בשל תסמינים של אנאפילקסיס. גילאיהם נעו בין 13 ל-52 שנים (חציון 30 שנים). לדברי החוקרים, מעט יותר ממחציתם (22 חולים) דיווחו על עיכוב בפנייתם לחדר המיון, כש-15 מהם מדווחים כי ציפו שתסמיניהם ייעלמו מעצמם. עם זאת, חומרת התגובה האנאפילקטית איננה ניתנת לניבוי מראש, והטיפול עלול להגיע מאוחר מדי, מדגישים החוקרים. תגובות קלות מהן סבל החולה בעברו עלולות להוביל לתגובות קשות וחמורות בהמשך.

הגורמים לתגובות האנאפילקטיות שנרשמו במחקר כללו מוצרי מזון, חרקים, תרופות ואלרגנים אחרים, וכן תגובות שהגורם להן לא היה ידוע. משך הזמן שחלף מהחשיפה לאלרגן ועד להופעת התסמינים נע בין 6 ל-39 דקות (חציון, 15 דקות), וכמעט כל החולים (95.2%) עשו שימוש בטיפול תרופתי כלשהו בטרם קיבלו טיפול מיטבי, לרבות אנטיהיסטמינים (19 חולים), משאפי Albuterol (4 חולים) ונבולייזר (חולה אחד). המחקר הנוכחי התמקד ב-19 החולים אשר מראש נשאו מרשם לאפינפרין להזרקה עצמית (SIE). החוקרים מציינים כי מבין 14 החולים אשר נשאו עמם SIE בעת התגובה האנאפילקטית, רק שבעה עשו בו שימוש.

אנקדוטאלית, מספרים החוקרים כי הסיבה השכיחה ביותר שדווחה במחקר לאי שימוש ב-SIE הייתה רצונם של החולים לראות שמא יחול שיפור בתסמינים ללא טיפול בטרם יזריקו לעצמם אפינפרין. סיבה נוספת הייתה אמונם של חולים מסוימים כי באם יזריקו לעצמם אפינפרין לא תהיה להם ברירה אלא לפנות לבית החולים, ולפיכך הסתייגו מההזרקה.

בשאלון בו עשו החוקרים שימוש נתבקשו החולים לציין מה הסיבה לכך שלא עשו שימוש ב-SIE. החוקרים מדווחים כי שלושה חולים הקלו ראש בחומרת תסמיניהם, אחד לא מצא את מזרק ה-SIE שלו, אחד חש כי השימוש ב-SIE אינו בטוח, אחד דיווח כי לא היה ברור לו אם אכן יש צורך בשימוש ב-SIE, וחולה נוסף נשא SIE שפג תוקפו.

כשנשאלו החוקרים שמא השימוש ב-SIE אכן הגביר את הצורך של החולים להתפנות לחדר מיון, הם השיבו בשלילה. לדבריהם, האינדיקציה המשמעותית ביותר לפנייה לבית החולים הינה חומרת התגובה. הם מדגישים כי יש להשתמש ב-SIE בשלב מוקדם, מאחר ולא ניתן לדעת אם התגובה הנוכחית תהיה מסוכנת אם לאו. כך, יש לטענתם בפנייה לבית החולים או בקבלת טיפול רפואי משום ‘ביטוח’. מספר המקרים הקטלניים שאירעו בעקבות אנאפילקסיס התרחשו באנשים אשר בחרו לחכות (עם הטיפול הרפואי), וכשפנו לטיפול כבר היה מאוחר מדי, מזכירים החוקרים.

החוקרים מוסיפים כי במקרים נדירים ביותר, ההשפעה של אפינפרין על הלב עלולה לגרום לאוטם לבבי. עם זאת, בבחינת המקרים הללו- כפי שנעשה בידי חוקרים אחרים- עולה כי כמעט בכל המקרים מדובר היה במינון יתר של אפינפרין. כמעט בלתי אפשרי להגיע לכך עם מזרק ה-EpiPen או SIE, מדגישים החוקרים, מאחר ובהם ישנו המינון הנכון.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס דיברה אודות חשש נוסף עליו מדווחים החולים אודות SIE. לדבריה, מטופליה מספרים כי לא עשו שימוש ב-SIE מכיוון שלא רצו להתפנות לחדר מיון. מאחר ובארצות הברית לא כולם בעלי ביטוח רפואי אשר מכסה את הנסיעה היקרה באמבולנס, הם אינם מעוניינים לשלם עליה, היא מסבירה. המומחית טוענת כי יש להדגיש שהטעות החמורה ביותר שניתן לעשותה הינה לא לעשות שימוש (ב-SIE) ולא לפנות לחדר מיון. חשש נוסף אותו העלתה המומחית הינו חשש של אנשים מסוימים להזריק לעצמם או לילדיהם.

המומחית מזכירה כי פורסם מחקר מעניין בו אלרגולוג לקח קבוצה של מטופלים צעירים ובריאים, מתבגרים ומבוגרים, וביקש מהם להזריק לעצמם SIE בסביבה מבוקרת במרפאתו, כשהם אינם סובלים מתגובה אנאפילקטית. נראה היה שכל הנבדקים ובני משפחותיהם היו שבעי רצון לאחר ניסיון זה מאחר וראו כי הם מסוגלים לעשות זאת וכי אין הדבר כרוך בתופעות לוואי איומות.

מתוך הכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) שנערך בבואנוס איירס, בדצמבר 2009.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

הנחיות חדשות להחייאת ילדים ותינוקות נועדו להציל יותר חיים צעירים

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|02/11/2025

הנחיות 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציגות שיטות חדשות לשיפור תוצאות נוירולוגיות, שחרור נתיבי אוויר ושימור איכות עיסויי חזה בהחייאת ילדים ותינוקות

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן