המשך טיפול במינון נמוך של אספירין במקרי כיב פפטי מדמם (מתוךAnnals of Internal Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של הירחון Annals of Internal Medicine עולה כי בחולים אשר סבלו מכיב פפטי מדמם וטופלו במינון נמוך של אספירין, המשך טיפול באספירין מגביר את הסיכון לחזרה של הדימום אך מוריד פוטנציאלית את שיעורי התמותה.

החוקרים בדקו האם המשך טיפול באספירין בשילוב עם מעכבי משאבת מימן לאחר ייצוב הדימום באנדוסקופיה הינו שווה ערך להפסקת הטיפול באספירין מבחינת חזרת הדימום במבוגרים עם מחלות קרדיוווסקולאריות או צרברווסקולאריות.

המחקר שבוצע בהקצאה אקראית, תוך השוואה לתרופת דמה, כלל 156 חולים עם כיב פפטי מדמם אשר טופלו במינון נמוך של אספירין. 78 מהחולים קיבלו אספירין במינון של 80 מ”ג ליום ו-78 החולים הנותרים קיבלו פלצבו. שתי הקבוצות טופלו מיד לאחר טיפול אנדוסקופי למשך 8 שבועות. כל החולים קיבלו עירוי של pantoprazole למשך 72 שעות ומיד לאחר מכן pantoprazole במתן פומי. כל החולים השלימו את המעקב.

החוקרים מציינים כי היעד העיקרי של המחקר נקבע כחזרה של הדימום מהכיב, לאחר וידוא אנדוסקופי, תוך עד 30 יום. יעדיו המשניים כללו מקרי מוות תוך 8 שבועות מכל גורם או מגורם מסוים.

החוקרים מצאו כי שיעורי חזרת הדימום מהכיב תוך 30 יום היו 10.3% בקרב הקבוצה שקיבלה אספירין לעומת 5.4% בקרב הקבוצה שקיבלה תרופת דמה (Difference 4.9%l 95% CI = -3.6% – 13.4%). בקרב קבוצה החולים שקיבלו אסיפרין נצפו שיעורי תמותה נמוכים יותר מכל גורם לעומת קבוצת הביקורת (1.3% לעומת 12.9%; הבדל 11.6%; 95% CI = 3.7% – 19.5%). בנוסף, בקבוצה שקיבלה אספירין היו פחות מקרי תמותה המיוחסים לגורמים קרדיווסקולארים, צרברווסקולארים או סיבוכים גסטרואינטסטינליים לעומת חולים בקבוצת הפלצבו (1.3% לעומת 10.3%; הפרש של 9%; 95% CI = 1.7% – 16.3%).

החוקרים מכירים בכך שאין מחקרם זה נטול מגבלות, ומזכירים בהקשר זה את המדגם הקטן יחסית, ואת העובדה כי נבדק רק מינון נמוך של אספירין (80 מ”ג ליום).

יחד עם זאת החוקרים מציינים את מגבלות המחקר.

החוקרים מסכמים כי על אף הצורך במחקרים בעלי היקף רחב יותר לאישוש תוצאות המחקר, המחקר הנוכחי מראה כי המשך טיפול באספירין עלול להגביר את הסיכון לחזרת הדימום אך עשוי להוריד את שיעורי התמותה.

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

הנחיות חדשות להחייאת ילדים ותינוקות נועדו להציל יותר חיים צעירים

הנחיות חדשות להחייאת ילדים ותינוקות נועדו להציל יותר חיים צעירים

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|02/11/2025

הנחיות 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציגות שיטות חדשות לשיפור תוצאות נוירולוגיות, שחרור נתיבי אוויר ושימור איכות עיסויי חזה בהחייאת ילדים ותינוקות

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן