רדיולוגיה

אמפתיה והיגיון מתחרים, מי צודק? /מאת ד”ר דינה ראלט (כמוני)

http://www.camoni.co.il

למה ניתן להוליך שולל בקלות גם את הכי חכמים ורציונליים? ולמה כשאנחנו מנתחים מערך אנחנו לא מתחשבים ברגשות שזה יוליד?

נראה שהנוירונים במח המפעילים אמפתיה מדכאים את פעילות הנוירונים האחראים על ניתוח אנליטי וההפך. 

בזמן מנוחה הפעילות המוחית משוטטת בין הרשתות האנליטיות והרשתות החברתיות אבל כשמציגים לנו מטלה אנחנו בוחרים במעגלים שנראים לנו יותר מתאימים.

זה המחקר הראשון שהראה בפועל דרך הפעילות המוחית שיש מגבלות ואנחנו לא מפעילים בו זמנית את שתי הגישות.  

ברמה מסוימת הרשת האמפתית והרשת האנליטית הן אקסקלוסיביות זו מזו במח.

את זה הראו בעזרת צילומי fMRI במח של אנשים שקיבלו מטלות עם אופי שונה, דהיינו חברתיות או אנליטיות.

הצילומים הראו שפעילות המח עוברת מקבוצת נוירונים אחת לאחרת בהתאם למטלה אבל לא נשארת בשתי הקבוצות בו זמנית.

אתם מכירים את תמונת הארנב/ברווז? בצורה מצומצמת מיגבלה אופטית כמו בתמונה מתארת מצב דומה, מעניין מתי אנחנו רואים ארנב ומתי ברווז בתמונה? שימו לב שאתם יכולים לבחור איזה חיה לראות אבל לא לראות את שתיהן בו זמנית.

במחקר גייסו 45 סטודנטים ובחנו את פעילות המח שלהם ב- fMRI במשך 10 דקות, 5 פעמים. בין הבדיקות הראו להם באופן אקראי 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו והם נתבקשו לחשוב איך הם היו מרגישים ועוד 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו בהם נתבקשו לפתור בעיות פיסיקליות למחשבה.

אחרי קריאת השאלה או ראיית סרטון הוידאו, הסטודנט נתבקש לענות תוך 7 שניות על שאלת כן או לא לעניין. כל מושב ב- fMRI כלל 27 שניות של מנוחה בהן נתבקשו הסטודנטים להתבונן בצלב אדום על המסך שמולם.

הפעילות ב- fMRI הראתה שחשיבה על שאלות חברתיות ניטרלה את איזורי המוח הקשורים עם חשיבה אנליטית, ולא משנה היה אם חשבו עליה בקריאה או בצפייה בוידאו. במקביל חשיבה על שאלה אנליטית ניטרלה איזורי מוח הקשורים עם אמפתיה והפעילה את איזורי החשיבה.

החוקרים מקווים שתובנות כאלה יובילו לתובנות בהפרעות כמו חרדה, דיכאון, ADHD, אוטיזם או סכיזופרניה שלכולם סוג של בעייה חברתית וטיפול יוכל להביא לאיזון בין רשתות המח.

לתפקוד נכון צריך פעילות דינמית בשתי מערכות העצבים במח וכדאי לשים לב, גם לבריאים,  לא להיתקע  יותר מדי באחת או בשניה. 

ומה היא מודעות? לאיזה מעגלי מח היא מתייחסת? זה בטח עוד יגיע…

Neuroimage, 2012, 385-401, C66

http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=17414

למתעניינים בהפעלת רשתות חברתיות- נפתח ב- EMED הקורס רשת חברתית בשרות הרפואה, אתם מוזמנים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה