ינאי בן גל וחבריו מהמרכז הרפואי ת”א ובי”ח אסותא

הוצג בכנס השנתי של   2005American Heart Association (AHA), Dallas,

רקע: לאחרונה דווח על ירידה בשיעור היצרות כלילית חוזרת וצורך בהתערבויות חוזרות בעקבות שימוש בסטנט מצופה תרופה מסוג סייפר. מטרת המחקר היתה להשוות את תוצאות PCI עם סייפר לעומת תוצאות ניתוח מעקפים כליליים בחולי סכרת.

שיטות: בין 1/2002 עד 6/2004 425  חולים עוקבים המאובחנים כחולי סכרת עברו רווסקולריזציה כלילית: 130 ע”י PCI באמצעות סטנט מצופה מסוג סייפר ו- 315 חולים עברו ניתוח מעקפים כליליים. בכל החולים להם היתה מחלה חד כילית (single vessel) נעשה שימוש בעורק החזה השמאלי וברוב החולים עם מחלה רב כילית  נעשה שימוש בשני עורקי החזה. אחרי התאמה של גיל, מין והיקף המחלה הכלילית נוצרו 2 קבוצות (קבוצת סייפר וקבוצת הניתוח, 87 חולים בכל קבוצה), לשם השוואת שתי גישות הרווסקולריזציה.

תוצאות: אמנם הקבוצות היו דומות בפרמטרים שהוזכרו לעי”ל, אך מעורבות של העורק הכלילי הראשי (left main), אוטם חריף, תפקוד ירוד של חדר שמאל, חסימה שלמה של העורק הכלילי ונגע בביפורקציה היו שכיחים יותר בקבוצת החולים שעברו ניתוח. מאידך, בקבוצת הסייפר היה שיעור גבוה יותר של חולים עם היצרות חוזרת בעורק הכלילי. מספר העורקים הכליליים אשר טופלו (בכל חולה) היה גבוה יותר בקבוצת הניתוח(2.07 vs 1.6, p<0.001) . זמן המעקב היה 6-42 חודשים.

שיעור התמותה (מוקדם ומאוחר) היה 2.3% בשתי הקבוצות. הישנות תעוקת חזה היתה ב-40.2% מקרב חולי קב’ בסייפר ו- 14.9% בקבוצת הניתוח (p<0.001). היו 21 התערבויות חוזרות (24%) בקבוצת הסייפר בהשוואה ל- 8 (9.2%) בקבוצת הניתוח (p=0.008). מודל רב משתני הדגים שהשתייכות לקב’ הסייפר היה המנבא היחיד להישנות תעוקת חזה (יחס צולב (OR) 3.6) וכן להתערבות חוזרת (יחס צולב (OR) 3.7).

מסקנות: למרות  שיפור בתוצאות PCI באמצעות סייפר, התוצאות הקליניות בטווח הביניים בקרב חולי סכרת  טובות יותר עם טיפול כירורגי.