השימוש בתומכנים בעת צינתור העורק הכלילי, הפך נפוץ בעשור האחרון.

התומכן משמש הן לטיפול בסיבוכים חדים של אנגיופלסטיה, המבוצעת ע”י בלון וגם בכדי להפחית את שיעור ההיצרות החוזרת בעורק המטופל ולמרות זאת, גם עם שימוש בתומכן, שיעור ההיצרות החוזרת בתום שישה חודשים מהצינתור נע בין 15 ל-40%. 

היצרות חוזרת בתוך התומכן, מוגבלת בד”כ לגבולות התומכן ונקראת In Stent Restenosis, ומקורו בעיקר בשגשוג חדש של נאו-אינטימה (Neo Intima).

מחקרים רבים הראו שתומכנים המצופים בחומרים מונעי מיטוזה (Mitosis), מקטינים עוד יותר את שיעור ההיצרות החוזרת. אולם עלה ספק לגבי בטיחות השימוש בתומכנים מצופים, טענה שהיה קשה להוכיח בשל גודל מדגם שאינו מספיק.

לשם כך, ביקשו מחברי המאמר, לאסוף את נתוני המחקרים השונים על תומכנים אלו בכדי לקבוע את התועלת בהם ואת הנזק הטמון בחובם.

הספרות הרפואית נסקרה ומתוך 1137 מאמרים הנוגעים לעניין, זוהו 15 מחקרים אקראיים אשר בדקו קרוב ל-6000 חולים יחדיו. רוב המחקרים בדקו את תומכן ה-פקליטקסל הוא תומכן הסייפר (Cypher) ואת תומכן הסירולימוס (Sirolimus) ובהם מתמקד המאמר.

מאיסוף נתוני המחקרים השונים נמצא ששיעור התמותה הכוללת לטווח בינוני לא היה שונה בין קבוצת התומכן המצופה וקבוצת התמכן הרגיל. וגם שיעור האוטמים לא היה שונה בין שתי הקבוצות. ואילו בשיעור ההיצרות החוזרת והסיבוכים נמצא יתרון לתומכן מצופה התרופה לעומת התומכן הרגיל.

כלומר, התומכן המצופה, מועיל לפחות באותה מידה כמו התומכן הרגיל במניעת מקרי מוות ואוטמים, ועולה על התומכן הרגיל בשיעור היצרות חוזרת נמוך יותר ובמיעוט סיבוכים בעת הפעולה.

השפעת התומכן המצופה נמצאה בעיקר בעורקים בהם סיכון נמוך להיצרות חוזרת.

אולם, טרם הוכחה יעילות התומכן המצופה בטווח הארוך, ועל כן יש להמשיך ולבדוק תומכנים מצופים אלו במחקרים ארוכי טווח.

למאמר

A hierarchical Bayesian meta-analysis of randomised clinical trials of drug-eluting stents- Mohan N Babapulle LANCET 2004;364:583-91