במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון לאי-ספיקת לב בקרב חולים עם סוכרת עולה עם עליה במשך סוכרת ועליה ברמות המוגלובין מסוכרר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה של משך סוכרת ואיזון גליקמי על הסיכון לאי-ספיקת לב אינם מובנים היטב. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין משך סוכרת ואיזון גליקמי ובין הסיכון לאי-ספיקת לב.
מדגם המחקר כלל 23,754 חולים עם סוכרת אך ללא אי-ספיקת לב ממאגר UK Biobank. משך סוכרת נקבע על-פי דיווח עצמי של החולים והאיזון הגליקמי נקבע על-פי המוגלובין מסוכרר. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר עם היארעות אי-ספיקת לב לאחר תקנון לגורמי סיכון מסורתיים.
מהנתונים עולה קשר חיובי בין משך סוכרת ורמות המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לאי-ספיקת לב. יחס הסיכון לאי-ספיקת לב בנוכחות משך סוכרת של 5-10 שנים עמד על 1.09 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.23), בעוד שבנוכחות משך סוכרת של 10-15 שנים תועד יחס סיכון של 1.13 (0.97-1.30) ובנוכחות משך סוכרת של 15 שנים ומעלה תועד יחס סיכון של 1.32 (רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.54), בהשוואה למשך סוכרת של פחות מחמש שנים.
החוקרים מדווחים כי בהשוואה לריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7.0%, יחס הסיכון לאי-ספיקת לב בנוכחות המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-7.5% עמדו על 1.15 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.32), יחס הסיכון בנוכחות המוגלובין מסוכרר של 7.5-8.0% עמד על 1.07 (רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.26) ויחס הסיכון בנוכחות המוגלובין מסוכרר של 8% ומעלה עמד על 1.46 (רווח בר-סמך 95% של 1.30-1.65).
בקרב חולים עם משך המחלה הארוך ביותר (15 שנים ומעלה) ואיזון גליקמי גרוע יותר (המוגלובין מסוכרר של 8.0% ומעלה) תועד סיכון גבוה במיוחד לאי-ספיקת לב (p=0.026).
ממצאי המחקר עשויים לסייע בהתאמה פרטנית של הטיפול למניעת אי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!