מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר הסוכרת (EASD) מראה שהוספת fenofibrate לסטטין הורידה 11% מהסיכון להתקדמות רטינופתיה סוכרתית בחולים עם סוכרת מסוג 2, בנוסף, שילוב התרופות נמצא גם כמפחית את הסיכון לטיפול בהזרקה תוך-זגוגית ב-22%.
לצורך המחקר, חולים עם סוכרת מסוג 2 נלקחו מקבוצה המורכבת מכל אזרחי דרום קוריאה (כ-50 מיליון) שהיו בני 30 לפחות וקיבלו סטטינים במשך יותר מ-90 ימים רצופים לאחר האבחנה. הם חולקו באקראי 1:2 (סטטין פלוס fenofibrate או סטטין בלבד) כך שהיו נתונים עבור 23,692 ו-46,223 מקרי ביקורת, בהתאמה. בין המשתנים הרבים ששימשו להתאמה היו גיל, מין, משך הסוכרת, מצב סוציו-אקונומי, אינדקס מסת גוף (BMI), גלוקוז בצום, לחץ דם סיסטולי, מחלות לב וכלי דם קיימות וכולסטרול ברמת צפיפות נמוכה של ליפופרוטאין (LDL). מאפייני הבסיס כללו גיל ממוצע של כ-55 שנים, משך סוכרת של 5.2 שנים, BMI של 26.7 ק”ג/מ”ר וכולסטרול LDL ממוצע של 2.6 ממול/ליטר. בסך הכל, 66%-67% מהמשתתפים היו גברים, 37%-38% סבלו ממחלה קרדיווסקולרית קיימת, וכ-28% סבלו מרטינופתיה סוכרתית.
נעשה שימוש בתוצאה ראשונית מורכבת של התקדמות רטינופתיה סוכרתית, אשר כללה אירועים הקשורים לדימום בזגוגית, ויטרקטומיה, פוטוקואגולציה בלייזר, טיפול בהזרקה תוך-זגוגית והיפרדות רשתית.
שיעור ההיארעות של התקדמות רטינופתיה סוכרתית היה 14.3 לכל 1000 שנות אדם בקבוצת סטטינים בלבד ו-12.7 לכל 1000 שנות אדם בקבוצת סטטין פלוס fenofibrate, עם יחס סיכון (HR) המעדיף את קבוצת השילוב (HR, 0.89; P = .001). הסיכון לדימום זגוגי היה גם נמוך יותר בקבוצת הסטטינים בתוספת fenofibrate בהשוואה לקבוצת הסטטינים בלבד (HR, 0.87; P = .008), וכך גם השכיחות של פוטוקואגולציה בלייזר (HR, 0.89; P = .022) וטיפול בהזרקה תוך-זגוגית. (HR, 0.78; P = .003).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!