מחנכי סוכרת

היעילות והבטיחות של Vortioxetine בטיפול בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותחלואה גופנית (J Affect Disord)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותחלואה קרדיווסקולארית או סוכרת, התגובה לטיפול ב- Vortioxetine (ברינטליקס) דומה לזו שתועדה באוכלוסייה רחבה יותר עם הפרעת דיכאון מג’ורי. הטיפול ב- Vortioxetine היה בטוח ונסבל היטב, ללא תופעות לוואי בלתי-צפויות באוכלוסיות אלו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול ב- Vortioxetine יעיל להקלה על תסמינים סומאטיים בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי, אך אין מידע רב אודות השפעות הטיפול להקלה על תסמיני דיכאון בחולים הסובלים גם ממחלות גופניות נפוצות.

החוקרים אספו נתונים מ-13 מחקרים אקראיים ומבוקרי פלסבו שבחנו את היעילות והבטיחות של Vortioxetine במינונים של 5-20 מ”ג ביום במבוגרים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בשילוב עם תחלואה גופנית יציבה. מדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale) שימש להערכת היעילות של הטיפול.

מבין 5,982 חולים שנכללו במאגר הנתונים, 963 (16.1%) נשאו אבחנה של מחלה קרדיווסקולארית, 152 (2.5%) אובחנו עם סוכרת ו-26 (0.4%) סבלו ממחלת ריאות חסימתית כרונית. לאחר 8 שבועות, ההבדלים הממוצעים במדד MADRS בין מטופלים ב- Vortioxetine וחולים בזרוע הפלסבו עמדו על 2.7- (p=0.0002) נקודות באלו עם מחלה קרדיווסקולארית, 4.0- (p=0.03) בחולי סוכרת ו-6.2- (p=0.36) בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.

שיעור ודפוס תופעות הלוואי היה דומה בתתי הקבוצות של חולים עם מחלות רקע ותאם לפרופיל הצפוי של הטיפול ב-Vortioxetine.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות, בטיחות וסבילות הטיפול ב- Vortioxetine בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותחלואה קרדיווסקולארית או סוכרת, אשר רובם נטלו תרופות רבות נוספות.

J Affect Disord. 2022 Aug 15

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה