בחולים עם סוכרת מסוג 2 וגורמי סיכון מרובים למחלות לב וכלי דם, טיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) במסגרת מניעה ראשונית הביא להפחתת הסיכון לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב וסיבוכים כלייתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בראשות ד”ר אביבית כהן מבית החולים הדסה בירושלים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הנחיות בינלאומיות תומכות במתן מעכבי SGLT-2 (Sodium-Glucose Cotransporter) לחולים עם סוכרת מסוג 2 כמניעה שניונית באלו עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית ידועה, או כמניעה ראשונית של אירועים קרדיווסקולאריים בחולים בסיכון גבוה עם גורמי סיכון מרובים למחלות לב וכלי דם. כעת ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות הקרדיווסקולאריות, כלייתיות ומטבוליות של מעכבי SGLT-2 בחולים עם גורמי סיכון מרובים.
במחקר DECLARE-TIMI 58 נכללו 17,160 חולים עם סוכרת מסוג 2 וגורמי סיכון מרובים למחלות לב וכלי דם (59.4%) או מחלה קרדיווסקולארית טרשתית ידועה (40.6%). המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בפורסיגה או פלסבו והיו במעקב למשך חציון של 4.2 שנים. החוקרים בחנו את התוצאים הקרדיווסקולאריים והכלייתיים בקבוצת החולים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
בקרב חולים עם גורמי סיכון מרובים למחלות לב וכלי דם, הירידה עם טיפול בפורסיגה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית או אשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.67-1.04) והסיכון לסיבוכים כלייתיים (יחס סיכון של 0.51, רווח בר-סמך 95% של 0.37-0.69) לא היו שונים מאלו שתוארו בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית ידועה.
ההשפעה על מחלות לב וכלי דם/אשפוז עקב אי-ספיקת לב נבעה כולה מירידה בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.88).
לאחר 48 חודשים, ריכוז המוגלובין מסוכרר, משקל, לחץ דם סיסטולי ויחס אלבומין:קריאטינין בשתן היו נמוכים יותר עם פורסיגה לעומת פלסבו וקצב הפינוי הגלומרולארי היה גבוה יותר (p<0.001).
ממצאי המחקר תומכים בתועלת של פורסיגה במניעה ראשונית של מחלות לבביות וכלייתיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!