במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Empagliflozin (ג’ארדיאנס) הפחית את סך הסיבוכים הקרדיווסקולאריים ושיעור האשפוזים מכל-סיבה של חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולארית טרשתית.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעות של Empagliflozin על סך האירועים הקרדיווסקולאריים ואשפוזים לבית חולים במחקר EMPA-REG OUTCOME.
מחקר EMPA-REG OUTCOME היה מחקר אקראי, כפל-סמיות, העדר-נחיתות, שכלל חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולארית טרשתית. המשתתפים חולקו ביחס 1:1:1 לטיפול ב- Empagliflozin במינון 10 מ”ג או 25 מ”ג, או פלסבו. התוצא העיקרי היה שיעור סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים: משלב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי או אירוע מוחי לא-פטאלי.
כעת, החוקרים השלימו ניתוח של הנתונים במטרה לבחון את ההשפעות של Empagliflozin לעומת פלסבו על סך הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים (אירוע ראשון ואירוע חוזר), אוטם לבבי פטאלי או לא-פטאלי, אירוע מוחי פטאלי או לא-פטאלי, ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב.
מהערכת כלל האירועים (ראשון וחוזר), טיפול ב- Empagliflozin בהשוואה לפלסבו הפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס שיעורים של 0.78, P=0.0020) ומנע 12.88 אירועים לכל 1,000 שנות-מטופל. בנוסף, הטיפול הפעיל הפחית את הסיכון לאוטם לבבי פטאלי ולא-פטאלי (יחס שיעורים של 0.79, p=0.049) ומנע 4.98 אירועים לכל 1,000 שנות-מטופל. עוד נרשמה ירידה בסיכון למשלב של אוטם לבבי, או רה-וסקולריזציה כלילית (יחס שיעורים של 0.80, p=0.012), אשפוזים לבתי חולים בשל אי-ספיקת לב (יחס שיעורים של 0.58, p=0.0012) ואשפוזים מכל-סיבה לבית החולים (יחס שיעורים של 0.83, p<0.0001).
לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות באירועים מוחיים פטאליים או לא-פטאליים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב- Empagliflozin הפחית את נטל הסיבוכים הקרדיווסקולאריים ואשפוזים מכל-סיבה בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולארית טרשתית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!