במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה טיפול בחסמי ביתא במשך שנה ומעלה לאחר אוטם לבבי מלווה בהפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה בחולים עם היסטוריה של אוטם לבבי חד וללא אי-ספיקת לב.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול ארוך-טווח בחסמי ביתא ובין התוצאות הקליניות בחולים ללא אי-ספיקת לב לאחר אוטם לבבי חד.
מדגם המחקר כלל 28,970 חולים לאחר רה-וסקולריזציה כלילית בשל אוטם לבבי חד בין השנים 2010 ועד 2015. כל החולים קיבלו מרשם לטיפול בחסמי ביתא בעת השחרור מבית החולים ולא אובחנו עם הישנות אוטם לבבי או אי-ספיקת לב במשך שנה אחת.
התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה מכל-סיבה ותוצאים משניים כללו הישנות אוטם לבבי, אשפוז עקב אי-ספיקת לב חדה ומשלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי חוזר, או אשפוז בשל אי-ספיקת לב חדשה.
החוקרים ערכו השוואה בין חולים שקיבלו טיפול בחסמי ביתא במשך לפחות שנה אחת (22,707 חולים) ובין אלו שקיבלו טיפול בתרופות אלו למשך פחות משנה (6,263 חולים).
מהנתונים עולה כי בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול בחסמי ביתא במשך פחות משנה, באלו שקיבלו את הטיפול התרופתי במשך לפחות שנה תועדה ירידה של 19% בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.91) וירידה של 18% בסיכון למשלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי חוזר, או אשפוז עקב אי-ספיקת לב חדה (יחס סיכון מתוקן של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.89). עם זאת, לא תועדו הבדלים משמעותיים בסיכון להישנות אוטם לבבי או אשפוז בשל אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב.
הסיכון המופחת לתמותה על-רקע טיפול ממושך בחסמי ביתא תועד גם לאחר שנתיים (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.99), אך לא מעבר לשלוש שנים לאחר אוטם לבבי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בחסמי ביתא במשך שנה אחת ומעלה לאחר אוטם לבבי מלווה בירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה בחולים עם היסטוריה של אוטם לבבי וללא אי-ספיקת לב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!