מחקרים רבים הראו יחס ישר לוגריתמי, בין חשיפה לרמות ה LDL cholesterol (ר”ת LDL-C ) לסיכון תחלואה קרדיו וסקולרית CVS ותמותה.
מחקרי תרופות המורידות רמות LDL- C גם הדגימו הפחתה בתחלואה CVS, אך למרות זאת אפילו בעידן הסטטינים,מחקרי מניעה ראשוניתלא עקבו על המדגמים מעבר ל 7 שנים לרב, כך שההנחיות מתבססות על סרגלי חישוב של סיכון לאירוע (כגון ASCVD ) או לתמותה CVS לעשור (כגון SCORE ).
יתרה מזאתבהערכת הסיכון לאירועיםקרדיו וסקולריים לפי ה risk scores,הגילהינו מרכיב מאד שולט בחישוב (גיל ממוצע של אירוע 65 בגברים ו72 בנשים), לכןהמשקל שלו באוכלוסייה צעירה יתכן גורם ל underestimationשל הסיכון, לאורך הlife span, ובנוסף קבוצות גיל צעיר לא מיוצגות מספיק במחקרי מניעה ראשונית.
זה מוביל להעדר טיפול מונע באוכלוסייה הצעירה, העשויה להפיק תועלת רבה יותר במניעה ראשונית, כאשר התהליך סמוי ובחיתוליו. אכן מחקר שבדק התוויות טיפול בסטטין במטופלי אוטםMIצעירים, מצא שרק רבע מהם היו מתאימים לטיפול מונע לפני האירוע.
מטרות המחקר:
שיטות:
במחקר זה של הערכת סיכון ויצירת מודל המעריך השפעות הטיפול על הסיכון לטווח הרחוק, התבססו החוקרים על מאגר הנתונים שלMultinational Cardiovascular Risk Consortiumמאגר מ 19 מדינות פזורות באירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה.
המאגר כלל מטופלים ללא תחלואה CVS שכיחה בגיוס, אך עם מעקב תוצאים CVS עצמתי לתקופות מעקב ארוכות טווח.
תוצא עיקריראשוני נקבעכמשלב תוצא של היארעות מחלהCVSמוגדרת לפי היארעות:
- אירוע כלילי או
- שבץ איסכמי.
בעזרת אנאליזות רב משתניםתלויות מיןהתוצאים חושבו בהתאם
לאחר יישומו המודל עבר תיקוף, והחוקריםבנו סרגל חישוב להעריך את ההסתברויות של אירועCVSעד הגיע גיל 75 לפי תלות הגיל בבסיס, המין, גורמי סיכון נרכשים, והקשר להורדת הסיכון לאירועCVS אם אכן תושג הפחתה של 50% בnon-HDL Cבעזרת הטיפול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!