מחנכי סוכרת

מה בין חומרת דום נשימה חסימתי בשינה ובין רמות שומנים בדם? (Respirology)

מנתונים חדשים עולה קשר בין חומרת דום נשימה חסימתי בשינה ובין רמות כולסטרול וטריגליצרידים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Respirology.

החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 8,592 משתתפים במאגר European Sleep Apnea Database, ללא אבחנה של היפרליפידמיה או דיווח על טיפול בתרופות להפחתת שומנים בדם. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 50 שנים, 69% היו גברים. מדד מסת הגוף הממוצע של המשתתפים עמד על 30.8 ק”ג למטר בריבוע ומדד אפניאה-היפופניאה של 25.7 אירועים בשעה.

מהנתונים עולה קשר מנה-תגובה בין רמות כולסטרול כללי ובין מדד ODI (Oxygen Desaturation Index), עם רמת כולסטרול כללי ממוצעת של 180.33, 184.59, 185.44 ו-185.73 מ”ג/ד”ל לאורך רבעוני ODI מהרבעון הראשון ועד הרביעי. עוד עלה כי מדד אפניאה-היפופניאה ניבא טוב יותר ממדד ODI את ריכוז LDL וטריגליצרידים בצום.

החוקרים מדווחים כי רמות HDL היו נמוכות יותר משמעותית בחולים עם רבעון מדד אפניאה-היפופניאה הגבוה ביותר (ממוצע של 46.50 מ”ג/ד”ל), בהשוואה לרבעון התחתון (ממוצע של 48.8 מ”ג/ד”ל). עוד זוהה קשר בין השמנה חולנית ובין רמות כולסטרול כללי נמוכות יותר ורמות HDL גבוהות יותר, דבר אותו מייחסים החוקרים לפרדוקס ההשמנה, כלומר, השמנה עשויה לשמש כגורם מגן בקבוצות חולים מסוימות.

עוד מדווחים החוקרים כי פרופיל השומנים הושפע מהמיקום הגיאוגרפי, עם ריכוזי כולסטרול כולל הגבוהים ביותר בצפון אירופה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דום נשימה חסימתי בשינה זוהה כגורם מנבא בלתי-תלוי של פרופיל שומנים שלילי ועל רופאים להיות מודעים לקשר הנ”ל בין הפרעת הנשימה בשינה ובין דיסליפידמיה.

Respirology 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-CPAP עשוי לסייע במניעת סיבוכי יתר לחץ דם בנשים הרות (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-CPAP עשוי לסייע במניעת סיבוכי יתר לחץ דם בנשים הרות (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-CPAP (או Continuous Positive Airway Pressure) בנשים הרות עם דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בירידה משמעותית בשיעורי סוכרת הריונית ובירידה ניכרת בסיכון לקדם רעלת היריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שישה מחקרים שכללו 809 נשים הרות עם דום נשימה חסימתי בשינה במטרה לקבוע […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום בפרק מיוחד ננסה לשבור מיתוס בטיפול בכולסטרול גבוה. בפרק הזה נדבר על הסטטינים, התרופות הקונבנציונליות להורדת כולסטרול, מול תוספי צמחים וטיפולים אלטרנטיביים. פרופסור רז יסייע לנו להבין את ההבדלים בין הגישות, מה הסיכונים ותופעות הלוואי הפוטנציאליות של השימוש בסטטינים והטיפולים הטבעיים, וננסה לענות על השאלה מדוע […]

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    התחלת טיפול בסטטין בעצימות גבוהה במהלך השלב האקוטי של אירוע מוחי מינורי, שאינו ממקור לבבי, עשויה להביא לעליה בסיכון לדימום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מסין שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. הנחיות ה-AHA/ASA משנת 2021 המליצו על טיפול בסטטין בעצימות-גבוהה בחולים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. עם זאת, מספר מחקרים אקראיים […]

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה