מחנכי סוכרת

נתונים סותרים אודות הסיכון לקטיעה עם טיפול במעכבי SGLT2 (מתוך JAMA Intern Med)

בהשוואה לחלק מהטיפולים לסוכרת מסוג 2, טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose cotransporter 2) עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר לקטיעות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

מטרת המחקר הייתה לכמת את הקשר בין שימוש בתרופות פומיות לטיפול בסוכרת מסוג 2 וחמישה תוצאים (קטיעת גפה תחתונה, מחלת עורקים היקפית, איסכמיה קריטית של גפה, אוסטיאומיאליטיס וכיב). לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני Truven Health MarketScan Commercial Claims and Encounters אודות מטופלים חדשים בין ספטמבר 2012 ועד ספטמבר 2015. המחקר התמקד בשני מיליון משתתפים עם ביטוח רפואי והחוקרים התאימו בין מטופלים בכדי לתקן להבדלים בין הקבוצות בתחילת המחקר. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של שילוב מעכבי DPP-4 ואגוניסטים ל-GLP-1 כקבוצת ייחוס אחת, תוך תקנון לשימוש בתכשירים ישנים יותר.

החוקרים בחנו את הקשר בין טיפול חדש במעכבי SGLT-2 בלבד, מעכבי DPP-4 בלבד, אגוניסטים ל-GLP-1 בלבד או תכשירים אחרים לסוכרת ובין קטיעות רגל וכף רגל.

מבין שני מיליון משתתפים, המדגם הסופי כלל 953,906 משתתפים, כולל 39,869 חולים שהחלו טיפול חדש במעכבי SGLT-2 (4.2%), 105,023 שהחלו טיפול במעכבי DPP-4 (11%) ו-39,120 שהחלו טיפול באגוניסטים ל-GLP-1 (4.1%).

חציון משך המעקב נע בין 99 ימים עם טיפול חדש באגוניסטים ל-GLP-1 ועד 127 ימים עם טיפול במטפורמין, סולפוניל-אוריאה ותיאזולידנדיונים, בעוד ששיעורי ההיארעות נעו בין 4.90 ל-10,000 שנות-אדם עם טיפול במטפורמין, סולפוניל-אוריאה ותיאזולידנדיונים ל-10.53 ל-10,000 שנות-אדם באלו שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2.

לאחר התאמה של חולים ותקנון למשתנים דמוגרפיים, חומרת סוכרת, מחלות רקע וטיפול תרופתי, החוקרים זיהו סיכון מוגבר שאינו מובהק סטטיסטית לקטיעה על-רקע טיפול חדש במעכבי SGLT-2, בהשוואה למעכבי DPP-4 (יחס סיכון מתוקן של 1.50, רווח בר-סמך 95% של 0.87-2.67) ואגוניסטים ל-GLP-1 (יחס סיכון מתוקן של 1.47; רווח בר-סמך 95% של 0.64-3.36).

שימוש חדש במעכבי SGLT-2 נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם קטיעות, בהשוואה לטיפול בסולפוניל-אוריאה, מטפורמין, או תיאזולידנדיונים (יחס סיכון מתוקן של 2.12). ממצאים אלו נותרו על-כנם בניתוחים נוספים של הנתונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר לקטיעות, בהשוואה לחלק מהטיפולים הפומיים לסוכרת מסוג 2. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים עם מעקב ארוך יותר ומדגם גדול יותר.

JAMA Intern Med 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מאכזבות למשלב Vibostolimab עם Pembrolizumab כנגד סרטן ריאות (מתוך הודעת חברת Merck)

    תוצאות מאכזבות למשלב Vibostolimab עם Pembrolizumab כנגד סרטן ריאות (מתוך הודעת חברת Merck)

    מחקר אקראי בשלב 3 שנועד להשוות שני משלבי טיפול קו-ראשון כנגד סרטן ריאות הופסק בשלב מוקדם לאחר ניתוח ביניים שלא הדגים כל תועלת הישרדותית והצביע על רעילות גבוהה יותר עם התכשיר הניסיוני Vibostolimab. מחקר KeyVibe-008 הינו מחקר כפל-סמיות שכלל 460 חולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell Lung Cancer) בשלב נרחב. במסגרת המחקר […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Axatilimab לטיפול ב-GVHD כרוני (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Axatilimab לטיפול ב-GVHD כרוני (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Axatilimab לטיפול במבוגרים וילדים עם אבחנה של GVHD (או Graft Versus Host Disease) כרונית בהם לא תועדה תגובה לפחות לשני קווי טיפול קודמים ובמשקל של 40 ק”ג ומעלה. החוקרים מסבירים כי GVHD כרוני הינו סיבוך מסכן-חיים של השתלת מח עצם אלוגנאית, המתפתח במחצית מהמושתלים. […]

  • צום לסירוגין מסייע בהפחתת משקל בחולים עם טרום-סוכרת וסוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    צום לסירוגין מסייע בהפחתת משקל בחולים עם טרום-סוכרת וסוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    במבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת מסוג 2, צום לסירוגין הפחית את משקל הגוף ומדד מסת הגוף, לצד שיפור האיזון הגליקמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צום לסירוגין עשוי לשמש כגישה גמישה יותר להפחתת משקל ושיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית, בהשוואה לדיאטה עם הגבלה קלורית, אך אין […]

  • אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

    אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

    בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • הוספת Nemolizumab לטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים משפר פרוריגו נודולריס (Br J Dermatol)

    הוספת Nemolizumab לטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים משפר פרוריגו נודולריס (Br J Dermatol)

    הוספת Nemolizumab במינונים של 30 מ”ג ו-60 מ”ג לטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים הוביל לתוצאות חיוביות במתבגרים עם פרוריגו נודולריס (Prurigo Nodularis), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום יש אפשרויות טיפול מוגבלות לפרוריגו נודולריס, כאשר לחלק גדול מהם יעילות לא-מספקת. Nemolizumab הינו נוגדן חד-שבטי ניסיוני הנקשר […]

  • הקלה מהירה בגרד מנבאת תגובה לטיפול בדופיקסנט בחולים עם Bullous Pemphigoid (מתוך Dermatology)

    הקלה מהירה בגרד מנבאת תגובה לטיפול בדופיקסנט בחולים עם Bullous Pemphigoid (מתוך Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Dermatology עולה קורלציה חיובית בין הקלה מהירה בתלונות על גרד עורי בעקבות התחלת טיפול ב-Dupilumab (דופיקסנט) ובין התגובה לטיפול התרופתי בחולים עם אבחנה של Bullous Pemphigoid. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Bullous Pemphigoid הינה מחלה שלפוחתית אוטואימונית הנפוצה ביותר הפוגעת לרוב בקשישים. מרבית אפשרויות הטיפול הסיסטמי כוללות תרופות לדיכוי חיסוני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה