בעשורים האחרונים חלה עלייה חדה בצריכה של מזון מהיר על-ידי מתבגרים בארה”ב.

מזון מהיר הוא נגיש ביותר למתבגרים ורשתות המזון משקיעות משאבים בפרסום המיועד לקהל זה.

על-פי הערכות, כ-75% מהמתגברים אוכלים מזון מהיר לפחות פעם בשבוע.

העלייה בצריכת המזון המהיר מקבילה להתגברות מגפת ההשמנה, עובדה העשויה להצביע על קשר סיבתי בין שתי מגמות אלו.

המזון המהיר מאופיין במנות גדולות, צפיפות אנרגטית גבוהה, כמויות גדולות של פחמימות מעובדות ותוספי סוכר, תכולת שומן גבוהה ורמות נמוכות של סיבים תזונתיים.

מחקרים קודמים הוכיחו באופן עקבי שצריכת מזון מהיר קשור בצריכה אנרגטית גבוהה ובאיכות תזונה ירודה.

מספר מחקרים, אך לא כולם, מצאו קשר בין אכילת מזון מהיר למשקל גוף גבוה.

נשאלת השאלה: אם אכן רוב הילדים צורכים מזון מהיר באופן קבוע, מדוע חלקם סובל מהשמנת יתר, בעוד אחרים נשארים רזים? יתכן שפרטים מסויימים רגישים יותר להשפעות השליליות של המזון המהיר בעוד אחרים חסינים להם. לפיכך, השערת החוקרים היא שמתבגרים האוכלים מזון מהיר באופן קבוע, אך אינם משמינים, נוטים לפצות על העודף האנרגטי במזון המהיר על-ידי הקטנת הצריכה האנרגטית הנוספת במשך היום, בעוד מתבגרים עם השמנת יתר לא נוטים לכך.

מטרת מחקר זה, המורכב משני מחקרים, להעריך את השפעת המזון המהיר על הצריכה האנרגטית במתבגרים רזים לעומת שמנים. במחקר הראשון החוקרים סיפקו למשתתפים ארוחה “גדולה במיוחד” באחת מרשתות המזון המהיר. המשתתפים הודרכו לאכול כפי רצונם במהלך הארוחה שנמשכה שעה.

במחקר השני, החוקרים השוו בין הצריכה האנרגטית בתנאי מחייה רגילים במהלך יומיים בהם נצרך מזון מהיר לעומת יומיים שלא נצרך מזון מהיר.

במחקר נכללו 26 מתבגרים שמנים ו-28 מתבגרים רזים בגילאי 13 עד 17. משקל יתר הוגדר כ-BMI מעל האחוזון ה-85 המתאים לגיל ולמין הנבדק. הצריכה האנרגטית נקבעה על-פי התבוננות ישירה במחקר הראשון ודיווח טלפוני על-ידי המשתתפים במחקר השני.

במחקר הראשון הצריכה האנרגטית הממוצעת בארוחת מזון מהיר היתה גבוהה במיוחד (מעל 1600 קילוקלוריות), המהווים מעל 60% מהצריכה האנרגטית היומית המומלצת. משתתפים שמנים אכלו יותר ממשתתפים רזים באופן משמעותי סטטיסטית, דבר שהתבטא בהבדל של 400 קילוקלוריות בצריכת האנרגיה הממוצעת בארוחה ובהבדל של כ-10% ביחס לצרכים האנרגטיים היומיים המומלצים.

במחקר השני, נמצא הבדל משמעותי בצריכת הקלוריות במשתתפים בעלי משקל עודף בימים שבהם צרכו מזון מהיר בהשוואה לימים שלא צרכו מזון מהיר, הבדל של מעל 400 קילוקלוריות ליום. במשתתפים הרזים לא נצפה הבדל משמעותי בצריכה האנרגטית הכללית בימים שצרכו מזון מהיר בהשוואה לימים שלא צרכו מזון זה.

לסיכום, מחקר זה הראה כי צריכת מזון מהיר התבטאה באכילת יתר בקרב מתבגרים, ללא קשר למשקל הגוף, אם כי תופעה זו היתה בולטת יותר בקרב מתבגרים עם עודף משקל. יתרה מזאת, מתבגרים עם עודף משקל נטו פחות לפצות על הצריכה האנרגטית המוגברת במזון מהיר על ידי הפחתת הצריכה הכללית במשך היום בהשוואה למשתתפים הרזים.

הערת העורך: אין ספק שלפופולאריות העצומה של רשתות המזון המהיר יש “תרומה” עצומה למגיפת ההשמנה. כנראה שיהיה זה קשה או בלתי אפשרי לשכנע מטופלים, בעיקר צעירים, מלאכול “מקדונלדס” וכד’. אפשר לפחות, לאור מחקר זה, לנסות ולהמליץ על “קיזוז” מתאים בצריכת קלוריות, באותם ימים שבהם מבלים ברשת מזון מהיר.

למאמר

Compensation for Energy Intake From Fast Food Among Overweight and Lean Adolescents , Cara B. Ebbeling et al, JAMA. 2004;291:2828-2833.