ועדה של ה- National High Blood Pressure Education Program (NHBPEP), העוסקת ביתר לחץ דם בילדים ומתבגרים, פרסמה עדכון להנחיות שנקבעו ב- 1996.

ההנחיות מסתמכות על עדויות מחקריות חדשות, וכוללות מידע מה- 1999-2000 National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES), שהוסף לבסיס הנתונים להערכת לחץ דם בילדים.

בילדים ובמתבגרים יתר לחץ דם מוגדר כמדידות חוזרות של לחץ דם סיסטולי או דיאסטולי באחוזון ה- 95 או מעליו. ערכים בין האחוזונים ה- 90 וה- 95 הוגדרו בעבר “high normal”, וכיום הם מוגדרים כ- “prehypertensive” עם התוויה לשינויים באורח החיים.

הדוח סוקר ראיות בדבר פגיעה מוקדמת באברי מטרה, וממליץ לערוך מדידת לחץ דם עם שימוש בציוד מותאם לילדים, לכל ילד בגיל 3 שנים ומעלה הנבדק במסגרת רפואית. עקב המתאם הגבוה בן משקל עודף ויתר לחץ דם יש לחשב BMI עבור הילד.

בילדים בהם אובחן יתר לחץ דם יש לערוך מדידות בשתי הידיים וברגל בכדי לשלול קוארקטציה של אבי העורקים. הבדיקה הגופנית צריכה להתבסס על רמזים שהתקבלו באנמנזה בקשר לגורמים אפשריים או לחומרת המחלה.

כיוון שיתר לחץ דם שניוני שכיח יותר בילדים, יש להעריך ילדים, בייחוד אלו עם יתר לחץ דם מדרגה 2, וילדים צעירים מאד, לקיום של מצבים אלו. כדאי לשאול לגבי אופי השינה, עקב הקשר בין sleep apnea ולחץ דם גבוה.

ישנה חשיבות רבה לאמצעים שאינם תרופתיים, כולל הפחתה במשקל, פעילות גופנית, ושינויים בדיאטה. לגבי טיפול תרופתי, מומלץ להתחיל מטיפול בתרופה יחידה, כאשר היעד הוא לרדת אל מתחת לאחוזון ה- 95, או אל מתחת לאחוזון ה- 90 כאשר קיימות מחלות נלוות. תרופות מקובלות לטיפול בילדים כוללות מעכבי ACE, חסמי הקולטן לאנגיוטנסין, חסמי בטה, חסמי תעלות סידן, ומשתנים.

יתר לחץ דם בילדים הינו שכיח ויכול להביא לנזק בריאותי משמעותי. לכן חשוב לנקוט באמצעים קליניים שיצמצמו נזק זה, כותבים המחברים.

Pediatrics. 2004;114:555-576

לידיעה במדסקייפ