אנדוקרינולוגיה,סוכרת ומטבוליזם

מדד סיכון פשוט מנבא סיכון לטכיקרדיה חדרית בחולים עם קרדיומיופתיה שאינה על-רקע איסכמי (מתוך כנס ה-American College of Physicians-Internal Medicine)

מדד סיכון הכולל ארבעה גורמי סיכון עשוי לסייע לרופאים לזהות חולים עם קרדיומיופתיה שאינה איסכמית בהם תתכן תועלת להשתלת ICD (או Implantable Cardioverter Defibrillator) לאור סיכון גבוה לטכיקרדיה חדרית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Physicians-Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מדנמרק, אשר פורסם בשנת 2016, הטיל ספק בתועלת של השתלת ICD בחולים עם אי-ספיקת לב משנית לקרדיומיופתיה שאינה איסכמית. במחקר הנוכחי הם ביקשו לפתח מדד סיכון אשר יסייע בהערכת חולים עם טכיקרדיה לא-איסכמית במטרה לזהות את אלו המתאימים להשתלת ICD למניעה ראשונית.

מדגם המחקר כלל 1,515 חולים עם קרדיומיופתיה שאינה איסכמית והתוויה להשתלת ICD למניעה ראשונית. החולים זוהו משני מחקרי MADIT בשנים 2009 ו-2012 אשר היוו את הבסיס להנחיות הנוכחיות להשתלת ICD. החוקרים בחנו את התוצאות והשלימו הערכה של התוקף החיצוני של מדד הסיכון באמצעות מדגם נפרד.

מניתוח הנתונים עלו ארבעה משתנים אשר סייעו בזיהוי הצורך בהשתלת ICD בחולים עם קרדיומיופתיה שאינה-איסכמית: מין זכר, העדר CRT (או Cardiac Resynchronization Therapy), גזע שחור, מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 25%.

באמצעות משתנים אלו, החוקרים סיווגו את המשתתפים במחקר לקבוצות בדרגת סיכון נמוכה (390 חולים), בינונית (728 חולים) וגבוהה (387 חולים) לטכיקרדיה חדרית. הם מצאו כי ההיארעות המצטברת של כל טכיקרדיה או פרפור חדרים עמדה לאחר חמש שנים על 42% בקבוצת הסיכון הגבוה, 24% בקבוצת הסיכון הבינוני ו-15% בקבוצת הסיכון הנמוך. הסיכון המצטבר לטכיקרדיה/פרפור חדרים מהיר במהלך חמש שנות מעקב עמד על 31%, 19% ו-9% בחולים בסיכון גבוה, בינוני ונמוך, בהתאמה.

מומחים בתחום קוראים להשלים מחקר אקראי גדול להערכת  השאלה אם ICD מפחית בצורה יעילה את הסיכון למוות לבבי פתאומי בחולים ללא איסכמיה. הקריטריון העיקרי עליו הם מתבססים כיום במטרה לקבוע אם להשתיל ICD הוא מקטע פליטה של חדר שמאל נמוך מ-35%.

למרות שארבעת הקריטריונים שהוצעו במחקר עשויים לסייע, המומחים שלא לקחו חלק במחקר סבורים כי דרושה הערכה נוספת של הסיכון גם בקרב אלו בקטגוריית הסיכון הנמוך, במטרה לזהות את החולים אשר באמת בסיכון נמוך להפרעת הקצב.

בשורה התחתונה, הכלי החדש אינו מתאים לשמש להחלטה דיכוטומית אם כן או לא להתקדם להשתלת ICD, אך עשוי לסייע בהליכי קבלת החלטות והדיונים בין הרופאים והמטופלים.

מתוך כנס ה-American College of Physicians-Internal Medicine

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה