במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכללת רמות חומצה אורית בדם משפרת משמעותית את הדיוק של מודלים לחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם. התועלת של הכללת חומצה אורית במודל זה הייתה בולטת במיוחד בחולים בעלי משקל תקין וסיכון נמוך.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של הוספת חומצה אורית למודל PCE (או Pooled Cohort Equation), SCORE2 (או Systematic Coronary Risk Evaluation score) או מודל SCORES2-Older Persons לחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 19,769 מבוגרים בגילאי 40-79 שנים (גיל ממוצע של 50 שנים, 69% גברים) ללא תסמינים וללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם או סוכרת, אשר עברו בדיקות סקר כל שנה. רמות חומצה אורית בדם נבחנו כמשתנה רציף וכן כמשתנה דיכוטומי.
התוצא העיקרי היה משלב של תמותה, תסמונת כלילית חדה או אירוע מוחי, לאחר הוצאת משתתפים עם אבחנה של ממאירות גרורתית במהלך המעקב.
במהלך חציון מעקב של שש שנים, תוצא הסיום תואר ב-1,658 חולים (8%). מהנתונים עלה כי מדד SCORE2, PCE וחומצה אורית בדם נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם התוצא העיקרי של המחקר במודל רב-משתני.
מניתוח הנתונים עלה כי הוספת חומצה אורית בדם למודל SCORE2 או PCE הובילה לשיפור של 13% בדיוק סיווג החולים. הקשר בין רמות חומצה אורית בדם ובין תוצא הסיום נותר בלתי-תלוי בקרב משתתפים במשקל תקין במודל SCORE2 (יחס סיכון של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.6), אך לא בקרב אלו עם עודף משקל.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה שיפור של 16-20% בדיוק המודל בקרב משתתפים במשקל תקין ובסיכון נמוך.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הוספת חומצה אורית בדם משפרת משמעותית את הדיוק של המודלים לחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!