אבחנה של טרום-סוכרת מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב בחולים עם פרפור פרוזדורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. בהשוואה לחולים שנותרו עם טרום-סוכרת, באלו בהם חלה התקדמות לסוכרת לאחר שנתיים תועד סיכון גבוה עוד יותר לאי-ספיקת לב, בעוד שבאלו בהם חל שיפור במשק הסוכר לערכים תקינים תועדה ירידה בסיכון למחלת הלב.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טרום-סוכרת ובין אי-ספיקת לב ואת הסיכון לאי-ספיקת לב עם שינוי באיזון הגליקמי.
מדגם המחקר כלל חולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים בין 2015 עד 2018, אשר סווגו לשלוש קבוצות (משק סוכר תקין, טרום-סוכרת וסוכרת מסוג 2) בהתאם למשק רמות הסוכר בדם בתחילת המחקר.
התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות אי-ספיקת לב.
מבין 17,943 חולים עם פרפור פרוזדורים (גיל ממוצע של 75.5 שני; 47% נשים), 3,711 (20.7%) אובחנו עם טרום-סוכרת ו-10,127 חולים (56.4%) סבלו מסוכרת בתחילת המחקר.
לאורך חציון מעקב של 4.7 שנים, אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב תועדה ב-518 חולים (14%) עם משק סוכר תקין, ב-646 חולים (15.7%) עם טרום-סוכרת וב-1,795 חולים (17.7%) עם סוכרת.
טרום-סוכרת לוותה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב, בהשוואה למשק סוכר תקין (יחס סיכון מתוקן של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.229. מבין החולים עם טרום-סוכרת בתחילת המחקר, 403 (11.1%) התקדמו לסוכרת ו-311 (8.6%) שבו לרמות סוכר תקינות בדם בתוך שנתיים.
השוואה לאלו שנותרו עם רמות סוכר בדם בטווח טרום-סוכרת, התקדמות לסוכרת לווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.50, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.97), בעוד שחזרה למשק סוכר תקין לוותה בסיכון מופחת למחלת הלב (יחס סיכון של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.94).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טרום-סוכרת מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב בחולים עם פרפור פרוזדורים, כאשר החמרה במשק הסוכר מלווה בסיכון גבוה עוד יותר ואילו שיפור במשק הסוכר מלווה בהפחתת הסיכון למחלת הלב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!