במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית סדירה מלווה בסיכון מופחת לדמנציה מכל-סיבה, מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולארית בחולים עם הופעה חדשה של סוכרת מסוג 2. באלו שהקפידו על פעילות גופנית סדירה לאורך זמן, ובהיקף קטן יותר, באלו שהחלו בפעילות גופנית סדירה תועד סיכון מופחת לדמנציה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין שינויים בפעילות גופנית ובין הסיכון לדמנציה בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2. הם זיהו 133,751 חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 בבדיקת סקר רפואי (2009-2012), עם בדיקת סקר נוספת בתוך שנתיים (2010-2015). שינויים ברמות פעילות גופנית סווגו כאי-ביצוע פעילות גופנית לאורך זמן, ירידה בהיקף פעילות גופנית, עליה בהיקף פעילות גופנית, או פעילות גופנית רציפה.
לאורך חציון מעקב של 4.8 שנים תועדו 3,240 מקרים חדשים של דמנציה. פעילות גופנית סדירה לוותה בסיכון מופחת לדמנציה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.90), מחלת אלצהיימר (יחס סיכון מתוקן של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.77-0.95) ודמנציה וסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.99).
בקרב חולים שהגבירו את היקף הפעילות הגופנית והחלו לעסוק בפעילות גופנית סדירה תועד סיכון נמוך יותר לדמנציה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.77-0.96). יתרה מזאת, הסיכון היה נמוך עוד יותר בקרב אלו שהקפידו על פעילות גופנית סדירה באופן רציף: דמנציה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.85), מחלת אלצהיימר (יחס סיכון מתוקן של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.88) ודמנציה וסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 0.62, רווח בר-סמך 95% של 0.40-0.94).
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לעודד פעילות גופנית סדירה למניעת דמנציה באוכלוסיות בסיכון גבוה ובאלו עם הופעה חדשה של סוכרת מסוג 2.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!