מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה, צריכת מגנזיום מעטה מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, בעיקר אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הגישות האופטימאליות מבחינת אורח חיים ותזונה למניעת אי-ספיקת לב. באופן ספציפי, הם ביקשו לבחון את הקשר בין צריכת מגנזיום ובין אי-ספיקת לב בנשים.
מדגם המחקר כלל 97,725 נשים שלקחו חלק במחקרי Women’s Health Initiative. הנשים השלימו הערכת צריכת מגנזיום בתחילת המחקר באמצעות שאלוני תזונה וסיווגו את המשתתפים לרבעונים על-בסיס התזונה בלבד, הצריכה הכוללת (תזונה + תוספים) וצריכה שיירית (כיול לפי כלל האנרגיה). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין צריכת מגנזיום ובין אי-ספיקת לב לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. בהמשך, החוקרים בחנו את הקשר בתתי-קבוצות נפרדות של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור, ירוד או לא ידוע, של חדר שמאל.
מרבית הנשים במחקר היו לבנות (85%) ובגיל ממוצע של 63 שנים. בהשוואה לאלו ברבעון העליון מבחינת צריכת מגנזיום, בנשים ברבעון התחתון נרשם סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, עם יחסי סיכון מתוקנים של 1.32 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.71) עם דיאטה בלבד, 1.26 (רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.56) עם צריכה כוללת ו-1.31 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.67) עם צריכה שיירית. לא תועדו הבדלים בין נשים מגזעים שונים.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי צריכה שיירית מעטה של מגנזיום לוותה בעליה של 81% בסיכון לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל (יחס סיכון של 1.81 בהשוואת הרבעון התחתון והעליון, רווח בר-סמך 95% של 1.08-3.05), אך לא זוהה קשר דומה עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי צריכת מגנזיום מעטה מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר הממצאים היו בולטים במיוחד בהערכת הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!