ממחקר חדש שפורסם במהלך כנס ה-ECTRIMS (European Committee for Treatment and Research in MS) עולה כי טיפול בתוספי וויטמין D בחולים עם טרשת נפוצה לווה בשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר שלושה חודשים. מהנתונים עולה כי מומלץ להשלים בדיקות להערכת ריכוז וויטמין D בחולים עם טרשת נפוצה ובנוכחות חסר, להתחיל טיפול בתוספים אלו.
במסגרת המחקר גייסו החוקרים חולים מבוגרים עם טרשת נפוצה ממרכז AUB שטופו ב-Interferon-beta. הם התבססו על בדיקות דם ולאחריהם 88 חולים ענו על הקריטריונים למחקר, בנוכחות ריכוז 25-Hydroxyvitamin D תקין (מעל 35 מיקרוגרם למ”ל) או חסר וויטמין (פחות מ-25 מיקרוגרם למ”ל).
במהלך המחקר נאספו נתונים דמוגרפיים, היסטוריה רפואית ומידע אודות אורחות חיים. הם העריכו נוכחות דיכאון וחרדה על-פי מדד Arabic-Hopkins Symptoms Checklist.
קבוצות החולים עם ריכוז וויטמין D נמוך ותקין היו דומות במונחים של מצב משפחתי, הכנסה ותעסוקה. בשתי הקבוצות החולים היו משכילים, עם לפחות תואר ראשון. באשר לאורחות החיים, בקבוצת החולים עם ריכוז נמוך של וויטמין D היקף הפעילות הגופנית היה קטן יותר, בהשוואה לאלו עם רמות תקינות של הוויטמין, עם שכיחות גבוהה יותר של עישון וצריכת אלכוהול.משתתפים בקבוצת ריכוז וויטמין D נמוך נטו גם לעסוק פחות בפעילות גופנית בשעות הפנאי.
משך המחלה לא היה שונה בין הקבוצות, אך תוארו הבדלים משמעותיים במדד EDSS (Expanded Disability Status Scale), כאשר באלו בקבוצת וויטמין D נמוך תועד מדד ממוצע גבוה יותר (1.6 לעומת 1.1).
החוקרים השלימו סדרת מבחנים קוגניטיביים, כולם מבחנים קצרים ויחדיו ארכו כ-45 דקות. בחלק מהמקרים, החוקרים השתמשו לראשונה בגרסה הערבית של המבחנים הללו.
בתחילת המחקר, בקבוצת החולים עם ריכוז וויטמין D נמוך תועדו מדדים נמוכים יותר בכל המבחנים הקוגניטיביים, למעט מבחן Stroop Test. ההבדל היה משמעותי במבחני SDMT (Symbol Digit Modalities Test) ו-BVMT-DR (Brief Visuospatial Memory Test Revised).
בקבוצת החולים עם ריכוז וויטמין D נמוך ניתן טיפול במינון גבוה של תוספי וויטמין (10,000 יחידו ביום או 50,000 יחידות בשבוע) למשך שלושה חודשים. בקבוצת החולים עם ריכוז תקין של וויטמין D המשתתפים קיבלו טיפול סטנדרטי.
החולים מילאו שאלונים יומיים להערכת חשיפה לשמש וצריכת וויטמין D.
לאחר שלושה חודשים, ריכוז וויטמין D בקבוצת החולים עם ריכוז נמוך של הוויטמין עלה מממוצע של 15.8 ל-59.6 מיקרוגרם למ”ל. בקבוצת החולים עם וויטמין D תקין תועדה עליה בריכוז הוויטמין, אך בהיקף קטן יותר. ההבדל בין שתי הקבוצות נותרו מובהקים סטטיסטית.
לאחר שלושה חודשים, התפקוד לפי מדד BVMT-DR היה שונה משמעותית. ציון המדד עמד על 9.4 באלו עם וויטמין D תקין, בהשוואה ל-7.8 באלו עם וויטמין D נמוך. בתחילת המחקר, ההבדל בציון מדד SDMT הגיע למובהקות סטטיסטית.
לא תוארו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במדדים האחרים באף אחת מנקודות בזמן.
החוקרים מוסיפים כי ייתכן ושלושה חודשים אינם תקופה מספקת להדגמת הבדל מובהק סטטיסטית בחלק מהמבחנים ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
מניתוח רב-משתנים עלה כצפוי, כי גיל הינו גורם מנבא משמעותי של התפקוד הקוגניטיבי בכל המבחנים הקוגניטיביים בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים. כמו כן, מספר שנות השכלה רב יותר ניבא תוצאות קוגניטיביות במבחני Stroop ו-BVMT בתחילת המחקר ובמבחן STMT לאחר שלושה חודשים.
מתוך כנס ECTRIMS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!